°, ת"ז, — שיך לשֵׂכֶל, עשוי או מובן ע"י השכל, גם עיוני:  והם התחלות לחכמות השכליות הנודע' בדרכי המופת (ר"י א"ת, רוח חן ג).ושפע הכח השכלי ההוא ישפיע על הכח המדמה (שם ד). הייתי מביא על אלו הרמזים ראיות גלויות מן הסברה השכלית וחכמת הקבלה (הוא, תקון מדה"נ לרשב"ג). ולעמד על אמתות אחדותו מדרך העיון והסברות הנכונות השכליות (הוא, חו"ה, היחוד ב). ההערה השכלית איננה כוללת כל המצווים (שם, עבודת האלה' ג). בחכמות ובמוסרים השכליים התוריים (שם, חשבון הנפש ד). ובדין הענין השכלי התיחד המדבר מכל החיים (הוא, כוזרי א לה). והצורה השכלית איננה כי אם המושכל (שם ה יב ה). שחלקי הנפש הם חמשה, הזן, והוא הנקרא צומח, והמרגיש והמדמה והמתעורר והשכלי (ר"ש א"ת, שמונה פרקים לרמב"ם א). אמנם המעלות הם ב' מינים, מעלות המדות ומעלות השכליות (הוא, פתיח' מו"נ). ומפני ההשגה הזאת השכלית נאמר בו בצלם אלהים (הוא, מו"נ א א). ואמר ולבי ראה הרבה חכמה ודעת וזה השגה שכלית (שם שם ד). שזאת השאלה, רצוני לומר קדמות העולם או חדושו, לא יגיע אליה במופת חותך ושהיא מעמד שכלי1 (שם שם עא). שלא יתמיד בעיון עד שיקוץ השפע השכלי האלהי (ר"י אנטולי, מלמד התלמידים, בראשית ב:).היה השלם במעלות שכליות ובמעלות מדות (שם, לך לך, טו.). ולהיות הנפש השכלית על משמרתה עומדת (רש"ט פלקירא, המבקש, החג, ט). להשיג לשלימות הנפש השכלית (שם, טו). והפועל השכלי מצטרך אל הצורה בלבד (שם, טו). ואחר שקנית היציריות קנה השכליות (שם, מא). וכל מעשיו היו שכליים (הוא, המעלות, מעלה ב, 44). השכל והכחות השכליים (הוא, ראשית חכמה, 88). והתבוננות האדם בתוך הראיות השכליות היא מחשבה (ערוגת הנפש לרמב"ע). ואלה הדברים הם רמזים שכליים (שם ציון ב, 121). ואף הכי הוא מקרב מיכאל דאיהו מים שכליים עם גבריאל דהוא אש שכלי ואיהו מקרב אוריאל דאיהו אויר דהיינו רוח שכלי עם רפאל דאיהו אפר דהיינו עפר שכלית (זהר פ' פינחס, רכא., רעיא מהימנא). יש לנו רב טענות שכליות וראיות פילוסופיות (קלונימוס, בעלי חיים א ד). ועוד נזכור עולם הבא ואמתתו במופת שכליי וכתובים תוריים (אמו"ר לראב"ד ב 13). שמציאות עצם שכלי יופיע שלמות על הנפש האנושית (שם ב ד ו, 61). והדתות מהם מפורסמות בלשון בעלי ההגיון, ואצל בעלי חכמה הדבור דתות שכליות מפני שהם מתיחסות אל המושכלות התיחסות מה (שם ב ה ב, 75). לא רצו לדעת מן הפרשה רק המדרש, ועברי ומפורש, וכל דבר שכלי כים נגרש (עמנו', מחב' כח, הברמן, 807). — °שִׂכְלִי במשמ' פילוסוף: על דעת השכליים בדרכם והתוריים בדרכם וכו', תיבת הקדמון בהסכמת השכליים והמחודש בהסכמת התוריים (ר' יוסף אבן עקנין, מאמר במחויב המציאות, א). אני קסם וטבעיי ופילוסוף אלהיי ולמודי ושכליי (עמנו', מחב' ט, הברמן, 273). — °ומצוות שכליות, מצוות שיש להן טעם המובן לשכל האדם, וכן נמוסים שכליים, בנגוד למצוות שמעיות שנתנו מפי השמועה, ואין טעמן מובן: אמנם שאר המצות שנתפרסמו לכל האומות בגניבה וגזילה וכו' יקראו מצות השכליות (ר"י א"ת, רוח חן ו). כי התורה כללה ענינים לא יוכל השכל לבאר אופני חיובם והם המצות השמעיות וכללים משרשי השכליות (הוא, חו"ה, עבודת האלהים ג). לא יקום ולא יגדל על הדרך הזה אלא הנימוסים השכליים אשר התחלתם מן האדם (הוא, כוזרי א פא). אלה והדומים להם הם החקים השכליים (שם ב מח). אנשי רע לא יבינו משפט, אפילו המצות השכליות שנופל עליהם שם משפט (ר"י נחמיאש, פי' משלי כח ה).