שִׂכְלִיּוּת

°, ש"נ, — תכונת הדבר השכלי: הכלל כי לא דבר ריק הוא או אית ביה (בספר) מילתא חריפתא או שכליות בכן אמרנו זאת ליהודה כי יודוך וכו' (פנקס ועד ארבע ארצות, שנת תמא, היילפרין, 170)1.



1 [קלצקין־צובל, באוצר המֻנחים הפילוסופיים IV, עמ' 108, מביאים מלה זו כחדוש, כתרגום של Intellektualismus.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים