שְׂמֹאל

שְׂמֹאול1, תה"פ וש"ז, שְׂמֹאלְךָ, שְׂמֹאולֶךָ, שְׂמֹאולֵךְ, שְׂמֹאלוֹ, שְׂמֹאלָהּ, שְׂמֹאולָהּ, שְׂמֹאלָם, שְׂמֹאולָם, — א) הצד בבעלי חיים שבו הלב, וגם בקצור, במשמ' יד שמאל, link(s); (à) gauche; left, גם בכנ' ובמלת יחס: הפרד נא מעלי אם הַשְּׂמֹאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה (בראש' יג ט). ויקח יוסף את שניהם את אפרים בימינו מִשְּׂמֹאל ישראל ואת מנשה בִשְׂמֹאלוֹ מימין ישראל ויגש אליו וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר ואת שְׂמֹאלוֹ על ראש מנשה (בראש' מח יג-יד). והמים להם חומה מימינם וּמִשְּׂמֹאלָם (שמות יד כב, וכעין זה שם שם כט). וישלח אהוד את יד שְׂמֹאלוֹ ויקח את החרב מעל ירך ימינו (שופט' ג כא). ויחזיקו ביד שְׂמֹאולָם בלפדים וביד ימינם השופרות לתקוע (שם ז כ). וילפת שמשון את שני עמודי התוך אשר הבית נכון עליהם ויסמך עליהם אחד בימינו ואחד בִּשְׂמֹאלוֹ (שם יו כט). נטה לך על ימינך או על שְׂמֹאלְךָ ואחז לך אחד מהנערים וכו' (ש"ב ב כא). ויסקל באבנים את דוד וכו' וכל הגברים מימינו וּמִשְּׂמֹאלוֹ (שם יו ו). ראיתי את יי' ישב על כסאו וכל צבא השמים עמד עליו מימינו וּמִשְּׂמֹאלוֹ (מ"א כב יט, וכעין זה דהי"ב יח יח). ופני אריה אל הימין לארבעתם ופני שור מֵהַשְּׂמֹאול לארבעתן (יחזק' א י). והכיתי קשתך מיד שְׂמֹאולֶךָ וחציך מיד ימינך אפיל (שם לט ג). ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה אשר יש בה הרבה משתים עשרה רבו אדם אשר לא ידע בין ימינו לִשְׂמֹאלוֹ (יונה ד יא). שְׂמֹאלוֹ תחת לראשי וימינו תחבקני (שה"ש ב ו, וכעין זה שם ח ג). וירם ימינו וּשְׂמֹאלוֹ אל השמים וישבע בחי העולם (דנ' יב ז). ויעמד עזרא הספר וכו' ויעמד אצלו מתתיה וכו' על ימינו וּמִשְּׂמֹאלוֹ פדיה וכו' (נחמ' ח ד). — ולגבי החכמה המיֻֻצגת כאשה: ארך ימים בימינה בִּשְׂמֹאולָהּ עשר וכבוד (משלי ג יו). — וביחס לדבר שאין בו רוח חיים: ויתן את המכנות חמש על כתף הבית מימין וחמש על כתף הבית מִשְּׂמֹאלוֹ (מ"א ז לט). ואת המנרות חמש מימין וחמש מִשְּׂמֹאל (שם שם מט, וכעין זה דהי"ב ד ז). ושנים זיתים עליה אחד מימין הגלה ואחד על שְׂמֹאלָהּ (זכר' ד ג). מה שני הזיתים האלה על ימין המנורה ועל שְׂמֹאלָהּ (שם שם יא). ויקם את העמודים על פני ההיכל אחד מימין ואחד מֵהַשְּׂמֹאל (דהי"ב ג יז). ויעש כיורים עשרה ויתן חמשה מימין וחמשה מִשְּׂמֹאול לרחצה בהם (שם ד ו). — ובצרופים, לא סר ימין ושמאל, לא נטה ללכת על הימין או על השמאל, פרץ ימין ושמאל וכדו': ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או על שְׂמֹאל (בראש' כד מט). לא נטה ימין וּשְׂמֹאול (במד' כ יז). ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין וּשְׂמֹאול (שם כב כו). בדרך בדרך אלך לא אסור ימין וּשְׂמֹאול (דבר' ב כז). ושמרתם לעשות כאשר צוה יי' אלהיכם אתכם לא תסרו ימין וּשְׂמֹאל (שם ה כט). לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין וּשְׂמֹאל (שם יז יא). לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי סור מן המצוה ימין וּשְׂמֹאול (שם שם כ). ולא תסור מכל הדברים אשר אנכי מצוה אתכם היום ימין וּשְׂמֹאול (שם כח יד). רק חזק ואמץ מאד לשמר לעשות ככל התורה אשר צוך משה עבדי אל תסור ממנו ימין וּשְׂמֹאול (יהושע א ז). וישרנה הפרות בדרך וכו' לא סרו ימין וּשְׂמֹאול (ש"א ו יב). וירדף עשהאל אחרי אבנר ולא נטה ללכת על הימין ועל הַשְּׂמֹאל מאחרי אבנר (ש"ב ב יט). וילך (יאשיהו) בכל דרך דוד אביו ולא סר ימין וּשְׂמֹאול (מ"ב כב ב, וכעין זה דהי"ב לד ב). כי ימין וּשְׂמֹאול תפרצי (ישע' נד ג). ואכלו על ימין ועל שְׂמֹאול את כל העמים סביב (זכר' יב ו). פלס מעגל רגלך וכו' אל תט ימין וּשְׂמֹאול (משלי ד כו-כז). — ובחלֻקת הצרוף בתקבֹלת החרוז: ויגזר על ימין ורעב ויאכל על שְׂמֹאל ולא שבעו (ישע' ט יט). — ובהשאלה, לגבי מחשבה לא טובה: לב חכם לימינו ולב כסיל לִשְׂמֹאלוֹ (קהלת י ב). — ב) במשמ' צד צפון, שהוא לשמאלו של אדם כשפניו למזרח2, Norden; nord; north: וירדפם עד חובה אשר מִשְּׂמֹאל לדמשק (בראש' יד יה). ושב מזרח השמש בית דגן ופגע בזבלון ובני יפתח אל צפונה בית העמק ונעיאל ויצא אל כבול מִשְּׂמֹאל (יהושע יט כז). ואחותך הגדולה שמרון וכו' היושבת על שְׂמֹאלֵךְ ואחותך הקטנה ממך היושבת מימינך (יחזק' טז מו). הן קדם אהלך ואיננו ואחור ולא אבין לו שְׂמֹאול בעשתו ולא אחז יעטף ימין ולא אראה (איוב כג ח-ט). — ובמגלות המדבר: והמוציא את יד שמאלו לשוח בה ונענש עשרת ימים (סרך היחד ז, 15). — ובתו"מ: הכותב שתי אותיות בין בימינו בין בשמאלו וכו' חיב (שבת יב ג). הסגן בימינו וראש בית אב משמאלו, אם (גורל) של שם עלה בימינו הסגן אומר לו אישי כהן גדול הגבה ימינך ואם של שם עלה בשמאלו ראש בית אב אומר לו אישי כהן גדול הגבה שמאלך (יומא ד א). עלה בכבש ופנה לשמאלו (סוכה ד ט). (הרגל) של ימין בימינו, של שמאל בשמאלו (תמיד ד ג). כל הנכנסין להר הבית נכנסין דרך ימין ומקיפין ויוצאין דרך שמאל חוץ ממי שארעו דבר שהוא מקיף לשמאל, מה לך מקיף לשמאל, שאני אבל (מדות ב ב). לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת (ת"ר, סוטה מז.)שמאל מהו שתסייע לימין בכוס של ברכה (ר' ירמ' בשם ר' יוחנן, ירוש' ברכ' ז ו)3. — °ובפתגם: אדם מבלי חברים כשמאל בלי ימין (מבחר הפנינים כ). — ואמר המשורר, אף במ"ר שמאלים: ושלח צור והטה השלחים והפך את ימיניהם שמאלים (ר"ש הנגיד, בן תהלים, הברמן א, 21). המעט היותי בתוך עם יחשב שמאלי ימיני (רשב"ג, נחר בקראי, ביאליק-רבניצקי א, 4).



1 [המלה משֻתפת לרֹב השפות השמיות, והיא בארמ' שְׂמָאלָא, בסור' סֶמָלָא, בערב' שַׁמְאַל, שִׁמַאל شمأل٬ شمال, ואף שַׁאְמַל شامل, במהרי: shimêl, שחורי: semhîl, באשור' שֻׁמֵלֻ (במק' שֻׂמַאְל או שֻׂמִאְלֻ), באוגרית' שמאַל, בכוש' אין המלה בשמוש מקורי, ותמורתה צ'גאם. יש שמבארים ע"פ זה (במשמ' צפון) גם את שמה של ארץ שמאל שבסוריה, ובכתבי יתדות סַמְאַל, הנזכר בכתבות. יש רואים את המלה כהרחבה משם קצר יותר, הנמצא בערב' בצורת שַׁאְם شأم (כשם לארץ סוריה), וברוקלמן משוה בערב' מַשׁוּם (שעקרו: מַשְׁאוּם) במשמ' רע המזל (בשמוש מלים במשמ' שמאל בכמה לשונות). אך יתכן, אדרבה, שנוצר שַׁאְם בערב' המאֻחרת כקצור במבטא מן אחת הצורות המלאות, שעדות להן בלשונות השמיות העתיקות, וכי נולדה הצורה הארֻכה שמאל כמלה מרכבת (השוה באשור' גם לִמְנֻ, רע, שנולד מתוך לַ־אִמְנֻ, לא־ימין, לא טוב), אולי מן שמ־אל במשמ' שׂוּם אַל, לאַל (שכנגדן גם באשור' בפעל שָׁמֻ, ובמלת השלילה אֻל), כלו' מושם בצד השלילי, או שום הלאה (שבמקומה באשור' אֻלָּ), כלו' מושם בצדו, וצ"ע.
ושים לב לכך, שאין בלשון הקדומה מ"ר למלה, וגם לגבי רבים אמרו מימינם ומשמאלם (ולא: משמאליהם) וכד', ויש לראות גם בכך סימן, שלא נולדה המלה כש"ע.]

2 [בכמה מקומות נכר יפה המעבר מן המשמ' היסודית לזו המשנית שנולדה ממנה.]

3 [במאמר שבתוספתא נדר' א א: האומר ימינה הרי זו שבועה, שמאלה הרי זו שבועה, כנראה הכונה לבטוי ארמי, כי כן בירוש' נדר' ב ב הובאה המימרה בצורה: ימינא הרי זו שבועה, שמאלא הרי זו שבועה.]

חיפוש במילון: