ש"ז, — במקרא רק בתורה בצרוף בִּגְדֵי שְׂרָד1, בגדי צבעונים: ואת בגדי הַשְּׂרָד ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן (שמו' לא י). את בגדי הַשְּׂרָד לשרת בקדש (שם לה יט, לט מא). ומן התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי שְׂרָד לשרת בקדש (שם לט א). — ואמרו פיטנים ומשוררים: לקח זבדם ותיקון עבודות לימדם, ללבוש שרד במעטי תשבץ (ועליו ניצב, אלבוגן, 174). שרד מכֻרבלים עת תשיב בקדש, פאר מגבעות ציץ נזר הקדש (אור כבודו יזריח, יוצרות שבת א' חנכה). כבר הלבישך השיר שרדו (ר"י הלוי, כבר תלבישך, זמורה ג, 164).
1 [אמנם תרגמו השבעים στολαὶ λειτουϱγιϰαὶ, כאלו בגדי השרת, אך אין לראות בכך ובקריאה כזאת בכמה כ"י שמרוניים אלא נסיון להבנת המלה הקשה ולא יסוד מָסמך לגרסה, ואעפ"י ששמשו בגדי השרד לשרת בקדש, מבחין הכתוב בין שרת לבין שרד. הואיל ונעשו בגדי השרד לפי הכתוב "מן התכלת והארגמן ותולעת השני" יש לראותם כבגדים כהים וצבועים בשֶׂרֶד (בנגוד לבגדי בד לבנים) ויש לחבר מלה זו עם שֶׂרֶד במשמ' צבע עשוי מארגמן ותכלת, ולמעשה פרש רסע"ג את המלה במשמ' זו. ובדור תחית הלשון חדש המחבר, על יסוד הבנת השם כלשון שרות, את השם מִשְׂרָד והנגזר ממנו.]