ש"נ, במקרא רק שָׂרָתִי, מ"ר שָׂרוֹת, כנ' שָׂרוֹתֶיהָ, שָׂרוֹתֵיהֶם, — גבירה, אשה נכבדה, אשת שר, Fürstin; princess(e): חכמות שָׂרוֹתֶיהָ תעננה אף היא תשיב אמריה לה (שופ' ה כט). ויהי לו נשים שָׂרוֹת שבע מאות ופילגשים שלש מאות (מ"א יא ג). והיו מלכים אֹמניך וְשָׂרוֹתֵיהֶם מיניקֹתיך (ישע' מט כג). והיום הזה תאמרנה שָׂרוֹת פרס ומדי וכו' לכל שרי המלך (אסת' א יח). — וככנוי לירושלם: רבתי בגוים שָׂרָתִי במדינות היתה למס (איכה א א). — ובתו"מ: בתחילה הרי היא (שרי) שרה על עמה עכשו הרי היא שרה על אומות העולם (תוספת' ברכ' א יב). בתחלה נעשית שרי לאומתה ולבסוף נעשית שרה לכל העולם כלו (ברכ' יג.). — ובסהמ"א: תיבה תלויה בעגלה ושרות יושבות בה ן(רש"י, תענ' כ:, ד"ה בגוהרקא).