ש"ז, במקרא רק בצרוף שְׂרוֹךְ נַעַל, — רצועה לקשר את הנעל1,  Schuhriemen; cordon de soulier; shoe-string: ולא נפתח אזור חלציו ולא נתק שְׂרוֹךְ נעליו (ישע' ה כז). — מחוט ועד שרוך נעל, במשמ' מן החוט הדק עד הרצועה והרחבה: ויאמר אברם אל מלך סדֹם וכו' אם מחוט ועד שְׂרוֹךְ נעל ואם אקח מכל אשר לך (בראש' יד כג). — ובסהמ"א: וכך נעלינו לראש צרים כתר ומצנפת שרוכנו אחר היותנו עבדים לך לא יוכלו צרים לערכנו (ר' אליעזר הבבלי, דיואן, ברודי, קע). — ונוהג היום במשמ' חוט מָשחל בנקבי הנעל לקשירתה.