° 1, ת"ז, — כמו תַּאֲוִי: הנפש התאונית והחיונית (עולם קטן, הוצ' הורויץ, כד). שמדרגת [ה]כח הכעסני יותר עליונה ממדרגת הכח התאוני (ראב"ע, חי בן מקיץ). ויגער בכעסני ובתאוני מהטות החפצי (ר"י א"ת, כוזרי ג ה). והוא כח תאוני יזון לגשם מוסיף בארכו ורחבו ועמקו (מאמר לאבונצר אלפרבי במדות הנפש, חמדה גנוזה, מז.). כח אחד יקראוהו המעיינים כח מתעורר או תאוניי אשר ענינו התשוקה אל הנאות (דוד מרוקא, זכות אדם, יין לבנון, 11). שנפשו התאונית היתה שפלה (ר"י אברבנאל, נחלת אבות ה, מה בין תלמידיו). להחליש כח התאווני מלהיכשל בעריות (פענח רזא, בלק, נד.). הנחש המוזכר שם הוא הכח המתעורר בשני חלקיו תאווני וכעסני (ר"י מוסקאטו, נפוצות יהודה כח).