°, קל לא נמצא במקורות.

— פִע', °תֵּאֵל, — הביא תאלה, במשמ' זו או זו של שם זה, ואמר הפיטן: לאמר לו אל סלח חטא גואל (נואל?) מלתאל שבטי קהלי (בנימין בן אברהם מהענוים, ביום שבתון, מחזור איטל' ב, קט:)

— הִפע', °הִתְאִיל, —  כמו פִע', הביא תאלה, ואמרו פיטנים:  סמי שמני וקטרתי רוקחם ומריחם ונותנם לזר להתאל (רס"ג, אזהרות, מק"נ, רו).  הפלאת למו צדקה כהררי אל, דולקימו נשפטת תהום רבה להתאל (שמעון בן יצחק, אי פתרוס, יוצר לז' פסח).