תַּאַל
°, ש"ז, — כמו תאלה, במשמ' אלה או תלאות, ואמרו פיטנים: יתם תאל תחלואינו ישלם שיעור שימורינו (ינאי, קרוב' ויקרא, זולאי, קנג). ולהעלות תעל לתאל תאבת (ר"א קליר, ערב אשר עלה, יוצ' לב' פסח). אנא סלח להלך ידוע חולי ותאל (בני ציון היקרים איש באחיו, סליח' לשחרית יוה"כ).