תָּגִין

°1, ש"ז, — כמו תג: עם נקודות הכסף, שרמז בזה נקודות ותגינים וכתרי אותיות וכל סתרי המסרה (צרור המור, בשלח, עד.).



1 [הכותב השתמש בצורת מ"ר מן תג כאלו היא מ"י, ויצר לו מ"ר ממנה.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים