°1, ש"ז, — כֶּתֶר, ואמר הפיטן: דודי סגובו כקרח הנורא, ראשו עטור תג עטרה (שבתי בן משה, גן נעול, אופן א פסח, מחז' איטל' א, קד:). — °ובמשמ' קוים דקים שבראש קצת אותיות בספרי המקרא הנכתבים על קלף כדין2: ורבינו יהודאי גאון ז"ל אמר וצריך לכתוב את התגים (ר' ברצלוני בהלכות ספר תורה, גנזי מצרים, עמ' לג). וכך הראהו אותו עת כאלו קושר כתרים לאותן אותיות וכו' האותיות בתגיהן (הוא, פרוש יצירה, 225). וצריך להזהר בתגין של אותיות והן כמו זיינין זקופות, שיש להן תג כמו שהן כתובין בספר תורה (רמב"ם, תפיל' בח). והכל ברמז באותיותיה תגיה וקוציה (מנחת קנאות, קופמן, 21).



1 [מן הארמ' שבתו"מ תגא, תאגא (אבות א יג ועוד), השאולה מן הפרס' ועי' בדברי ב. גיגר אצל קרויס, (תוספת הערוך, תח).]

2 [אף זה מן הארמ' שבתו"מ באותה משמ', ונמצא גם בעבר' במשמ' זו כֶּתֶר, עי' ערך זה.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים