1, ש"נ, במקרא ממנו רק מ"ר תּוֹעָפוֹת, סמ' תּוֹעֲפוֹת, תּוֹעֲפֹת, — א) במשמ' כח, עצמה Kraft; force: אל מוציאם ממצרים כְּתוֹעֲפֹת ראם לו (במד' כג כב). אל מוציאו ממצרים כְּתוֹעֲפֹת ראם לו (שם כד ח). — ב) במשמ' הון, עשר2, Reichtum; richesse;riches: אשר בידו מחקרי ארץ וְתוֹעֲפוֹת הרים לו (תהל' צה ד). והיה שדי בצריך וכסף תּוֹעָפוֹת לך (איוב כב כה). — ואמר בן סירא: ויאשרהו בכבודו ויאזרהו בתועפות תואר (ב"ס גני' מה ז). — ואמר הפיטן: תמו ברוח זלעפות, תמימים כיצאו בתועפות (ר"א קליר, קמי קהלך, יוצר ב פסח). — ואמר המשורר: אשתוללו יחד וריקם הלכו מתועפות כספם אשר צברו (רשב"ג, בימי יקותיאל, ביאליק-רבניצקי א, 53). כי לא ימח מזכרוני זכר ירחי קדם זכר שנים היפות בהיות כיסי מלא וכסף לי תועפות (יל"ג, מחלת הזכרון, כל שיריו ג, 421)3.