1, תַּחְתִּיָּה, מ"ר תַּחְתִּיּוֹת, — מעמקים, Tiefe; fond; deep, ככנוי לשאוֹל: כי אש קדחת באפי ותיקד עד שאול תַּחְתִּית (דבר' לב כב). והצלת נפשי משאול תַּחְתִּיָּה (תהל' פו יג). — וארץ תַּחְתִּית, במשמ' זו: כי כלם נתנו למות אל ארץ תַּחְתִּית בתוך בני אדם אל יורדי בור (יחזק' לא יד). וינחמו בארץ תַּחְתִּית כל עצי עדן (שם שם יו) . — ובאותה משמ', ארץ תַּחְתִּיּוֹת: והורדתיך את יורדי בור אל עם עולם והושבתיך בארץ תַּחְתִּיּוֹת (שם כו כ). והורדהו אותה ובנות גוים אדרם אל ארץ תַּחְתִּיּוֹת את יורדי בור (שם לב יח). — ובור תַּחְתִּיּוֹת: שתני בבור תַּחְתִּיּוֹת במחשכים במצלות (תהל' פח ז) . קראתי שמך יי' מבור תַּחְתִּיּוֹת (איכה ג נה). — ותַּחְתִּיּוֹת ארץ, מעמקי האדמה: הריעו תַּחְתִּיּוֹת ארץ (ישע' מד כג) . והמה לשאה יבקשו נפשי יבאו בְּתַּחְתִּיּוֹת הארץ (תהל' סג י). אשר עשיתי בסתר רקמתי בְּתַּחְתִּיּוֹת ארץ (שם קלט יה). — ואמר בן סירא: ותגע למות נפשי וחיתי לשאול תחתיות (ב"ס גני' נא י, סגל, שנ). — ובמשמ' החלק התחתון של הדבר או של המקום: ויתיצבו בְּתַּחְתִּית ההר (שמות יט יז). — ותה"פ מִתַּחְתִּיּוֹת למקום, במשמ' מלמטה: ואעמיד מִתַּחְתִּיּוֹת למקום מאחרי לחומה בצחחיים (נחמ' ד ז). — ובתו"מ, במשמ' שֵׁתו של האדם: עשה לו (לאדם) נוי לתחתיתו שלא יהא מתבזה כבהמה וכו' עשה לו כסתות לתחתיתו שלא יהא מצטער בשעת ישיבתו (מד"ר קהלת, כי מקרה אחד). — *ובמשמ' כלי שמתחת לכלי: תחתית הצורפין2 טמאה ושל נפחין טהורה (כלים יז יז). — ואמרו פיטנים ומליצים: בעברה השח יפהפיה ודלני משאול תחתיה (ר' משה בר קלונימוס, תודה, סדר ח פסח). מהלך באין רגל מרומות ותחתיות (ראב"ע, בשם אל, כהנא א, 200). ואם הלך ואין לו בן ביום הלכו לתחתיה (ר"ש הנגיד, הבמות פליליה, דיואן, הברמן, ב, 132). — °ובהנדסה, במשמ' בסיס, תושבת:  כל גולם אשר מעליתו ותחתיתו והם ראשו ותושבתו שטחים ישרים ונכוחים זה לזה (ראב"ח הנשיא, חבור המשיחה והתשבורת, שער ד, הצופה מארץ הגר ג, 24). — °ובמשמ' קומת הקרקע או מרתף הבית: ראובן החזיק בבית אחד תחתית בחצר האחים התוגרמים (שו"ת תורת חסד לפרחיא, סי' קפז). ועי' תַּחְתִּי.