* 1, תיה, תייה, תיעה, ש"נ, — צמח הנורית, ranunculus, Hahnenfuss; renoncule; crowfoot: התיאה והחלתית והאולם (טבו"י א ה). הקושט והחמם וראשי בשמים התיאה והחלתית והפלפלין וכו' עקצ' ג ה, וכעין זה ספרי ראה קז. אחוזת הדם והמעושנת וכו' הלעיטה תיעה חלתית ופלפלין וכו' מאי תיעה אמר רב עיקרא דמרירתא (חולין נח:–נט.).