1, ת"ז, נק' תַּחְתֹּנָה, תַּחְתּוֹנָה2, תַּחְתֹּנוֹת, ― שמתחת, הנתון או הנמצא מלמטה, unterer; inférieur; lower: על ההר אשר מנגב לבית חֹרון תַּחְתּוֹן (יהו' יח יג). היצוע הַתַּחְתֹּנָה חמש באמה רחבה והתיכנה שש באמה רחבה והשלישית שבע באמה רחבה (מ"א ו ו). ותקבצו את מי הברכה הַתַּחְתּוֹנָה (ישע' כב ט). הרצפה הַתַּחְתּוֹנָה (יחזק' מ יח). וימד רחב מלפני השער הַתַּחְתּוֹנָה3 לפני החצר הפנימי (שם שם יט). וכן הַתַּחְתּוֹנָה יעלה על העליונה לתיכונה (שם מא ז). והלשכות העליונת קצרות כי יוכלו אתיקים מהנה מֵהַתַּחְתֹּנוֹת ומהתיכונות בנין (שם מב ה). ומחיק הארץ עד העזרה הַתַּחְתּוֹנָה שתים אמות (שם מג יד). ― ובתו"מ: גליל העליון וגליל התחתון והעמק (שביע' ט ב). חבית שנשברה בגת העליונה, והתחתונה טמאה וכו' (תרומ' ח ט). וכן שתי גזוזטראות זו למעלה מזו, עשו לעליונה ולא עשו לתחתונה, לתחתונה ולא לעליונה, שתיהן אסורות (ערוב' ח ח). מחזירין ציר התחתון במקדש (שם י יב). סוכה על גבי סוכה, העליונה כשרה והתחתונה פסולה (סוכה א ב). שלש לשער העליון ושלש לשער התחתון (שם ה ה). הבית והעליה וכו' התחתון נותן את התקרה והעליון את המעזיבה (ב"מ י ב). שתי גנות זו על גב זו והירק בנתים, ר' מאיר אומר של עליון, ר' יהודה אומר של תחתון וכו' אם ירצה התחתון למלאת את גנתו עפר אין כאן ירק (שם שם ו). (כתב) מלמעלה מנה ומלמטה מאתים, מלמעלה מאתים ומלמטה מנה, הכל הולך אחר התחתון , אם כן למה כותבין את העליון, שאם תמחק אות א' מן התחתון ילמד מן העליון (ב"ב י ב). ניטל לחי התחתון (חול' ג ב). שפתו העליונה עודפת על התחתונה , והתחתונה עודפת על העליונה, הרי זה מום (בכורות י ה). הנוגע בכובד העליון, בכובד התחתון וכו' (כלים כא א). נתן בין דבר שהוא מקבל טמאה בין דבר שאינו מקבל טמאה בין מלמעלן בין מלמטן, אין טמא אלא התחתון (אהל' י ה). היה (הזיז) העליון עודף על התחתון פותח טפח וכו' (שם יד ה). ויטהרו העליונים מן התחתונים במקור נדפס 'התחתתנים' (מקוא' ג ב). הנוער אגודה של ירק וירדו מצד העליון לתחתון וכו' (מכשיר' א ד). המוכר את בית הבד מכר את היצודין ואת היקבים ואת המפריכות ואת הרחיים התחתונה, אבל לא מכר וכו' ולא את הריחיים העליונה (תוספת' ב"ב ג ב). בשעה שאמר הקב"ה יהי רקיע וכו' גלדה טיפה האמצעית ונעשו שמים התחתונים ושמי השמים העליונים (מד"ר בראש' ד). ― *ונתן עינו עליונה ותחתונה: ר' יוסי בן דורמסקית אומר הם נתנו עיניהם עליונה ותחתונה4 כדי לעשות תאותם אף הקב"ה פתח להם מעיינות עליונים ותחתונים כדי לאבדם (ספרי עקב מג). ― *ובמשמ' הכתוב למטה, האמור אחר זה: אלו (המשפטים) מוסיפין על העליונים, מה עליונים מסיני אף תחתונים מסיני (מכי' נזיקין א). הרי הוא אומר אם אחרת יקח לו, מקיש תחתונה לעליונה, מה עליונה בכסף אף תחתונה בכסף (שם שם ג). וילמד תחתון מעליון (הור' ח.). ― *זקן התחתון, כנוי לשֹער בית הערוה: מאימתי נעשה בן סורר ומורה, משיביא שתי שערות ועד שיקיף זקן, התחתון ולא העליון, אלא שדברו חכמים בלשון נקיה (סנה' ח א). ברח עד שלא נגמר דינו ואחר כך הקיף זקן התחתון פטור (שם שם ו). ― *סימן התחתון, באותה משמ': בא סימן התחתון עד שלא בא העליון וכו' אפשר לתחתון לבוא עד שלא בא העליון אבל אי אפשר לעליון לבוא עד שלא בא התחתון (נדה ו א). ― *ושן תחתונה, במשמ' תלתול מתלתולי בשר5 שבפי הטבעת: המקנח בדבר שהאור שולטת בו שיניו התחתונות נושרות (שבת פב.). ― וכשם עצם, *תַּחְתּוֹן, במשמ' חלק תחתון, צד תחתון של דבר: ואין נותנין את הפת לתנור עם חשיכה ולא חררה על גבי גחלים אלא כדי שיקרמו פניה, ר' אליעזר אומר כדי שיקרם התחתון שלה (שבת א י). שידה שניטל העליון טמאה מפני התחתון , ניטל התחתון טמאה מפני העליון, ניטל העליון והתחתון , ר' יהודה מטמא מפני הדפין וחכמים מטהרין (כלים כב ח). ― *תַּחְתּוֹנִים, במשמ' דרי הקומה התחתונה של הבית: ולא של תחתונים6 היא (ירוש' ערוב' ח ג). ― *ובמשמ' העולם שלמטה הארץ וכל השוכנים בה, בנגוד לעליונים, למלאכי מרום: אם בורא אני אותו (את אדם הראשון) מן העליונים הוא חי ואינו מת, מן התחתונים הוא מת ואינו חי, אלא הרי אני בורא אותו מן העליונים ומן התחתונים (מד"ר בראש' ח). שכשברא הקדוש ברוך הוא את עולמו עשה שלום בין העליונים לתחתונים, ביום הראשון ברא מן העליונים וכו' בשלישי ברא מן התחתונים (שם ויק' ט). ומה אם העליונים שאין בהם לא קנאה ולא שנאה ולא תחרות הן צריכין שלום, התחתונים שכולן שנאה ותחרות וקנאה על אחת כמה וכמה (שם דבר' ה). העליונים ותחתונים שלך הן (תנחו' חקת ח). עיקר שכינה מתחלת בתחתונים היתה וכיון שחטא אדם הראשון נסתלקה לרקיע הראשון (פסיק' ר"כ, ויהי ביום כלות משה, בובר, א:). ― *ידו על התחתונה7, לתחתונה, הוא עלול להכנע, נוטה להפסיד: השוכר את האומנין וחזרו בהן, ידן על התחתונה, אם בעל הבית חזר בו ידו על התחתונה, כל המשנה ידו על התחתונה וכל החוזר בו ידו על התחתונה (ב"מ ו ב). אין לך יורד ברשות וידו לתחתונה אצל שמעון (ירוש' גיט' ה ג). יד בעל השטר על התחתונה (כתוב' פג:). היורד לתוך שדה חבירו ונטעה שלא ברשות וכו' שמין לו וידו על התחתונה (ב"מ קא.). ― ובסהמ"א: כל מה שהשיג בחושיו משרשי העולם וענפיו ופשוטו ומורכבו ועליונו ותחתונו שכלו עומד בדבר ה' ושומר ברית ה' (ר"י א"ת, חו"ה, חשבון הנפש ג). התחתונים8 ר"ל היסודות הארבעה (ר"ש א"ת, מו"נ, ב ל). ומחכמת השעור מה ידע, אמר ידע כמה טפחים ברוחב בטנו וכמה זרתות בין זקנו לתחתונו (ר"י זבארה, שעשועים יב, 133). ― ואמר הפיטן: אמונתך בעליונים, בריתך בתחתונים , גדולתך בעליונים דתך בתחתונים (אמונתך, קרוב' יוה"כ). ― °ונוהג במשמ' הבגדים התחתונים, ובמיֻחד מכנסים שמתחת לבגד בסמוך לגוף, Unterhosen; caleçoms; pants.