ת"ז, נק' תַּחְתִּית, מ"ר תַּחְתִּיִּם, תַּחְתִּיּוֹת, — כמו תחתון, הנמצא למטה, unterer; inférieure; lower:  ויתן לה את גלת עליות ואת גלת תַּחְתִּיּוֹת1 (יהו' יו ט). —  ופלח תַּחְתִּית, האבן התחתונה של הרחים:  לבו יצוק כמו אבן ויצוק כפלח תַּחְתִּית (איוב מא יו). —  וְתַחְתִּיִּם, במשמ' הרֹבד התחתי של בנין וכד', קומה תחתית: ופתח התבה בצדה תשים, תַּחְתִּיִּם שנים ושלשים תעשה (בראש' ו יו). — ובסהמ"א: לקבל רוח תועה מן העניינים התחתיים וכו' כי העצמים השמימיים נקראים גופים אלהיים (ר"ה מוירונא, תוספות לתגמ' הנפש, נד:). —  ואמר הפיטן:  גזר אומר להיות בגלות עליות ותחתיות אור מתרוצץ וכו' (ראב"ע, מי כמוך אפס יש מבלעדיך, איגר 230).  ועי' תַּחְתִּית.