*, ש"ז, — כמו תחתון, וביחוד מ"ר *תַּחְתּוֹנִיּוֹת, במש' מחלת טחורים קשה1: עשרה דברים מביאין את האדם לידי תחתוניות (ברכ' נה). ומבטלות (תמרים) ג' דברים מחשבה רעה וחולי מעים ותחתוניות (כתוב' י:). אל תרבה בישיבה, שישיבה קשה לתחתוניות (שם קיא.). ולא עוד אלא שהתחתוניות שולטות בו (בכועס) וכו' איזהו דבר שמכלה את העינים וכוו' אלו התחתוניות (נדר' כב.). — ובסהמ"א: וירצה יציאתו (של הדם) עד התחתונית וכו' ע"ד פתיחת פיות התחתוניות והשלשול (יעקב בן יוסף זבארה, תרגום פרקי אבוקראט, כ"י בימ"ד ניו יורק, 27). הנזק הרביעי הוא תחתונית והוא חולי שבלע"ז טיניסמו"ש ר"ל נגע במעי הישר שבלשון חכמים חלחולת (מעשה טוביה, בית חדש ד ג, קי.). — °ובמשמ' דבר שמלמטה, החלק התחתון של גוף וכדו': מקום שנבקע בתחתונית שלאדם וקוראין אותו בטיית אלשק (תש'ו הגא', הרכבי מז; ועי' ערוך, ערך פקע). היותם שני חמרים עליוני ותחתוני (ר"ש א"ת, מו"נ ב כו). כי רכב האבן העליונית הרוכבת על התחתונית הנקראת שכב (ר"י קמחי, ס' הגלוי, רכב, עמ' 153). המעלה התחתונה והיא הרכבת החומר ועולם השפל תמצא היסוד שלה בתחתוניתו (ר"י גיקטליא, גנת אגוז, מא.). ונחלש הכח העליוני וקבלו הכח התחתוני (נפתלי ב"ר יעקב אלחנן, עמק המלך, שער קרית ארבע  טז). וז' שבגוף שלה הם שבעה תחתוניות (שם, שער עולם הבריאה, א).