תִּיּוּר

°, ש"ז, — שה"פ מן תִּיֵּר, לווי במשמר, Geleit; escorte; convoy:לבד מאנשי התרים, שהיו דואגים לעבור ממדינה למדינה וממלכות למלכות בלא תיור1 והיו נותנין לו שכר תיור1 (מיֻחס לרש"י, דהי"ב ט יד). המחברת השתים עשרה והיא מחברת התיור וכו' ובקשנו תיור לשמרינו מכף אויבינו וכו' הסירו יגון מלבבכם והשקיטו עצבכם כי אני אתן לכם תיור יסיר פחדכם ויעביר אתכם (ר"י חריזי, איתיאל יב). ועזרא נתבייש לבקש תיור (ספר חסידים, מק"נ תתרנו). — °ובמשמ' דרכון, תעודת הנוסע, Reisepass; pass(e)port: ורצו ג"כ ליסע לווירמש ומפני שאין להם תיור כנהוג במדינת פפאלץ וכו' ובהגיע לאופנהיים מקום שמראים התיור, ומי שאין לו התיור יוקנס וכו' כי בתיור נכתב בעל התיור (שו"ת חות יאיר קפנ, ועי' י"ז כהנא, לשוננו יג, 46). בדרך לא עבר בה איש יהודי מבלי כתב תיור (ר"י עמדין, מגילת ספר, פח, שם).— °ובמשמ' סיור של תַּיָּרִים, של נוסעים הבאים לתור את הארץ, נוהג בספרות ובדיבור.



1 [כך הוא הנוסח בד"ו.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים