תְּיוֹם

* 1, ש"ז, — כמו תְּאוֹם: המפלת תיומין מביאה קרבן אחד על הכל (תוספת' כרית' א טו). — *ועל פרי דבוק במשנהו2: אתרוג ככדור פסול ויש אומרים אף התיום (סוכה לו.). — ובסהמ"א, ואמר הפיטן: גדרתיך בחתוך בנותי שתיהן כאחת לתיום בשתים תתחתן בי היום (אזהר' ר"י ברצלוני, את קולך שמעתי, ו.). ציר הזביחה ומנחה הגיש בתיום (מנחם בן מכיר, אחלה את פני, סליח' מנחה יוה"כ). — ועי' *תְּיוֹמָה.



1 [עי' תְּאוֹם, הערות.]

2 [במד"ר שה"ש, אני ישנה, הנוסח: תאומתי. עי' *תְּאוֹמָה.]

חיפוש במילון: