*, תיומת, תיימת, ש"נ, — כמו תְּאוֹמָה: תמתי תיומתי1 לא אני גדול הימנה ולא היא גדולה ממני (ר' ינאי, פסיק' רבת' טו). — וככנוי לעלה הכפול בלולב Doppelblatt; double feuille; double leaf:  נחלקה התיומת (האמצעיה) מהו וכו' ניטלה התיומת פסול וכו' נחלקה התיומת נעשה כמי שניטלה התיומת ופסול (סוכה לב.; ב"ק צו.). — *וככנוי לחוט כפול:  אפילו ערב שבה לא היה בו לא קשר ולא תיימת2 (ירוש' שבת ז ב). —  ועי' תָּאַם, הִפע', הערות.  — ובסהמ"א: לא נפרצו עלי דעותיה (של התורה) ולא נחלקו תייומתי פנותיה כאשר יקרה בחכמה האנושית (מנחת קנאות, קופמן, 9).  אני אשאלה למה תיומה לזוגה מנצחת (שירי תימן, אידלזון-טורטשינר, 254).