1, ש"ז, תֵּימָנָה, — צד ימין, דרום2, Süden; midi; south: עשרים קרש לפאת נגבה תֵּמָנָה (שמות כו יח). דגל מחנה ראובן תֵּימָנָה לצבאֹתם (במד' ב י). ושא עיניך ימה וצפֹנה וְתֵימָנָה ומזרחה (דבר' ג כז). אמר לצפון תני וּלְתֵימָן אל תכלאי (ישע' מג ו). שים פניך דרך תֵּימָנָה והטף אל דרום (יחזק' כא ב). ופאת נגב תֵּימָנָה מתמר וכו' ואת פאת תֵּימָנָה נגבה (שם מז יט). — וארץ התימן: אשר בה הסוסים השחֹרים יוצאים אל ארץ צפון וכו' והברֻדים יצאו אל ארץ הַתֵּימָן (זכר' ו ו). — וככנוי לרוח תימן, Südwind; vent du sud; south wind, ומכאן אף במשמ' רוח סערה בכלל: והלך (אלהים) בסערות תֵּימָן (זכר' ט יד). יסע קדים בשמים וינהג בעזו תֵּימָן (תהל' עח כו). עשה עש כפיל וכימה בחדרי תֵמָן3 (איוב ט ט). המבינתך יאבר נץ יפרש כנפו לְתֵימָן (שם לט כו). עורי צפון ובואי תֵימָן הפיחי גני וכו' (שה"ש ד יו). — ואמר בן סירא: אימתו תחרף תימן זלעפות צפון סופה וסערה (ב"ס, גני' מג טז). — וכמו אלה שמוש המלה בסהמ"א. — ונתיחדה משמעות השם במקורות ובלשון החיה כשע"פ לשבט משבטי ערב שבדרום, לאבי השבט ולארצו. ומכאן גם תֵּימָנִי במשמ' בן תימן (האיש והארץ) וכד'.