* 1, תִּנּוֹק, ש"ז, מ"ר תִּינוֹקוֹת וגם תִּינוֹקִים, — ילד, Kind, Knabe; enfant, garçon; child, boy: בזמן שהצלוחית ביד התינוק ומדד החנוני לתוכה וכו' (ב"ב ה ט). ותינוק שאין בו דעת האשה מסעדתו ומזה (פרה יב י). תינוק בן יום אחד מטמא בזיבה וכו' (נדה ה ג). וכן תינוק שהביא שתי שערות חייב בכל מצוות האמורות בתורה (שם ו יא). תנוק יונק והולך עשרים וארבע חודש מכאן ואילך כיונק שקץ וכו' (תוספת' נדה ב ג, וכעין זה ירוש' כתוב' ה ו, ובבלי שם ס.). משל אומר לאשה אל תאכלי שום ובצל מפני התינוק (ספרי במד' פט). כשהתינוק מתחיל לדבר אביו מדבר עמו לשון הקודש ומלמדו תורה (שם דבר' מו). מעשה בספינה אחת של גוים וכו' והיה בה תינוק  אחד יהודי וכו' מיד עמד התינוק בכל לבו וצעק וקיבל ממנו הקב"ה תפילתו וכו' (ירוש' ברכ' ט א). וכמה הוא שיעור נקב וכו' עד כדי שלא תיכנס ראש אצבע קטנה לתוכו של תינוק בן יומו וכו' (שם תרומ' ח ה). בשעה שהיו אבותינו בים היה מוטל עולל על ברכה של אמו ותינוק  יונק משדי אמו (שם סוטה ה ו). תינוק כל זמן שמושלך בשוק אביו או אמו מעידין עליו וכו' (שם ב"ב ג א). משמרת ראשונה חמור נוער וכו' שלישית תינוק יונק משדי אמו וכו' (ברכ' ג.). יצר תינוק2 ואשה תהא שמאל דוחה וימין מקרבת (ר' שמעון בן אלעזר, סוטה מז., סנה' קז:). נוח לו לאדם לגדל ליגיון של זיתים3 בגליל ולא לגדל תינוק אחד בארץ ישראל (ר' אלעזר בר"ש, מד"ר בראש' כ, תיאודור, 190). תינוק שיש בידו אבן בשבת מהו לטלטלו (שם במד' טז). משל הדיוט אומר נתת פת לתינוק הודיע לאמו (שם שם יט). — ומ"ר *תִּינוֹקוֹת: תינוקות שטמנו תאנים לשבת ושכחו לעשרן וכו' (מעשר' ד ב). החזן רואה היכן תינוקות קוראים וכו' (שבת א ג). מי שהיו לו שתי תינוקות אחד למול אחר השבת ואחד למול בשבת וכו' (שם יט ד). התינוקות אין מענין אותן ביום הכפורים (יומא ח ד). ותם, כל שיהו התינוקות ממשמשין בו ואינו נוגח (ב"ק ב ד). לא יחלק החנוני קליות ואגוזים לתינוקות מפני שהוא מרגילן לבא אצלו (ב"מ ד יב). איני יכול לישן לא מקול הפטיש ולא מקול הרחים ולא מקול התינוקות (ב"ב ב ג). התקין שמעון בן שטח ג' דברים וכו' ושיהו התינוקות הולכין לבית בספר וכו' (ירוש' כתוב' ח יא). (השלו) לנערים לחם לזקנים שמן לתינוקות דבש (יומא עה:). שלשה חלאים חלה אלישע, אחד שגירה דובים בתינוקות  וכו' (סנה' קז:). משל לשני תינוקות שברחו מבית הספר וכו' (מד"ר בראש' מח). אלו סופרים ומשנים שהן מלמדין את התינוקות באמונה (שם ויק' ט, וכעין זה שם שה"ש, צוארך). — ובצרופים, *תינוקות של בית רבן: הרי בנות צלפחד באין לשאל בדין שאפלו תינוקות  שלבית רבן משיבין עליו (מכי' דרשב"י יתרו יח כו, אפשטין-מלמד, 134). לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביטלו בה תנוקות של בית רבן (רב המנונא, שבת קיט:). זו אפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותה (חול' פא:, וכעין זה ברכ' ה:). — ומ"ר: *תינוקים: היה משה הולך ועומד לו על פתח אהליהם והשכינה מקרבת ואו' לו ה' תינוקי'4 יש בבית הזה ח' תינוקים4 יש באהל הזה י'  תינוקים4 יש באהל הזה (ר' יהודה הלוי ב"ר שלום, מד"ר במד' ג). — ובסהמ"א: וטעם (ויהי האדם) לנפש חיה שהלך מיד כמו החיות ולא כתינוקים (ראב"ע, בראש' ב ז). וימותו רבים מן התינוקים פתאם (הוא, חזיונות, כהנא ב, 117). — ואמר המשורר: וראשית פרשה עלי פיהו קשה אשר היא נדרשה בפי התינוקים (הוא, נדוד הסיר, שם א, 27).