תַּלְתַּל

ש"ז, במקרא רק מ"ר תַּלְתַּלִּים, —  סלילי שערות, Kraushaar; cheveux crépus; curls:  ראשו כתם פז קוצותיו תַּלְתַּלִּים שחרות כעורב (שה"ש ה יא). —  ובתו"מ:  אמרו על תינוק אחד ירושלמי שהיה אדמוני וכו' וקווצותיו מסודרות לו תלתלים וכו' (ירוש' הורי' ג ז). בא אדם אחד נזיר מן הדרום וכו' וקווצותיו סדורות לו תלתלים (נדר' ט:). — *ותַלְתַלֵּי תַלְתַּלִּים, כמו תִּלֵּי תִלִּים: (קוצותיו תלתלים) אפי' דברים שאתה רואה אותן קוצין בתורה, תלתלי תלתלים1 הן, יכולין להחריב את העולם כולו ולעשות אותו תל (ר' זעירא, מד"ר ויק' יט). — ובסהמ"א, ואמרו פיטנים ומשוררים: ולא זכרת תקף תלתלי תאר אשר תכנת לתמימיך איכה אצת באפך, קינ' לת"ב. לחיה כשושן ותלתל שער לשמרו כשרף (רמב"ע, ענק ד, בראדי, שמט.). ועי' *תִּלְתּוּל. —  °ונוצות תלתלות, דומות בצורתן לתלתלים: נוצות כנפיה (של היענה) וזנבה לבנות דקות ותלתלות (קרויז) כקווצות ורכות כמשי (תולדות החיים, קסב).



1מהד' מרגליות תיט נ"א:  תלתלין הן.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים