°, — המשיך ועשה תמיד, לא פסק: תמדו מאז כל עדת קדושים, תרום בשלשה פרקים תרומת קדשים (ר"א קליר, קצובה היא, קרוב לפרש' שקלים). ידענו דרכיך ואורחותיך לתמוד, ישר פקודיך בלבנו לצמוד (שמעון בר יצחק, שלחתי' במלאכות, קרוב' ב ר"ה). ומכחיד זכרך בגחל לתמד (רשב"ג, שלום שלום לשבי, ביאליק-רבניצקי ג קא, 72). 

— נִפע', °נִתְמַד, — נמשך לתמיד: בימי האביב תיתמד ההצלחה (קלונימוס, בעלי חיים ב ז, כב:). והטילו חרם חמור וכו' וכן נתמד עד הנה וכו', וכן נתמד שש שנים בשני סדרי ההערכות משלש לשלש שנים (ר"י עמדין, שאילת יעבץ א עח, מח.). 

— הִפע', °הִתְמִיד, — כמו קל, המשיך לעשות או להיות תמיד: בתולה צלינית, פי' מראה עודה קטנה שמתמדת יומם ולילה להתפלל (ערוך ערך צל). אשר לו (לה') יאות ענין האחד האמתי הקדמון במציאותו המתמיד טובתו (ר"י א"ת, חו"ה הקד'). בעבור מה שקדם לו עליו מן הטובות העודפות והתועלות המתמידות (שם, הבטחון ב). ותהיה נדיבותו מתמדת וחסדו נמשך (שם). יתמיד מעוזינו ממשלתה ויגדיל על כל בני חלד תפארתה אגרות ר' שמואל בן עלי ובני דורו, תרביץ א ג, 72. ואחיו וכו' יתמיד האל שלומו ר' יוסף בר' תנחום הירושלמי, קבץ על יד, מטמוני מסתרים א, מק"נ, 18. ולו יד ושם במקרא וכו' והתמיד וכרע על ברך, וחיבר על התורה ס' צידה לדרך ר' זכריה בן סעדיה אלצאהרי, שם שם, 23. וצריך אדם לבקש מלאכה לעצמו וכו' ויתמיד עצמו לעשות מלאכה ר"י נקאוה, מנוה"מ, ענלאו ד, 257. והשני כי יתמיד על פשעיו מפני שזה מהלל מעשיו הרעים שם, שם 282. אמנם ראוי לו להתמיד לאכול דברים שמנים ר"מ אלדבי שבילי אמונה ד, סו:. — ואמרו פיטנים ומשוררים: וארבעתם שיר מכתם יתמידו ויצמידו רשב"ג שנאנים, ביאליק־רבניצקי ב, 61. אמרה יתמיד האל שלומך ואל יפקד מקומך ר"י חריזי, נאום תימן, שעה"ש, 180. — ובינ' °מַתְמִיד, חרוץ, שוקד על למודיו, בפרט על תלמוד תורה, גם כש"ז1.

— הָפע' °הָתְמַד, בינ' מֻתמד — שנִתן לו להיות לתמיד: רֻמז בויקחו אליך היות פרתו מֻתמדת, שכל הפרות כלות ושלך לעד עומדת ר"א קליר, אצורה ומפרשה, קרוב' פרשת פרה. והעצמת כל תחלות ופאר מותמד וסוד מועמד וכו' ד"ה של יהודי מצרים וא"י, מן ב, 187. יום ישיב שבות אהלם יותמד הִלם יועצם גילם שלמה ראש הישיבה, אגרות ר' שמואל בן עלי ובני דורו, תרביץ א ג, 22. ואנשי תמיד, אנשים המותמדים לכך וכו' וקברום אלה המותמדים ומובדלים לכך רש"י, יחזק' לט יד. אמר כי האנשים המותמדים יאמרו וכו' רד"ק, שם. פירוש נצחת ירמ' ב ח חזקה מותמדת שלא יפרדו ממנה כי הדבר החזק הוא, שרשים, הוא מותמד הוא, שרשים, נצח. והנפעל (מן רגן) והוא מי שהותמד מלאכת ההתול בו שם, רגן. והיה השם מותמד על שניהם ר"א קראי, ג"ע, עריות ג, קלא.