1, פיו"ע, תָּמַכְתָּ, תְּמַכְתִּיךָ, תָּמְכוּ, תּוֹמֵךְ2, תֹּמְכֶיהָ, אֶתְמָךְ-, תִּתְמֹךְ, יִתְמְכוּ, יִתְמֹכוּ, תָּמֹךְ, תְּמֹךְ, ― תמך איש או באיש, בדבר, אחז, החזיק בו, גם כדי לסמך אותו, ובהשאלה, סעד, עזר, fassen, ergreifen,stützen; prendre, saisir, soutenir; to seize, hold (fast), support: וַיִּתְמֹךְ יד אביו להסיר אתה מעל ראש אפרים וכו' (בראש' מח יז). ואהרן וחור תָּמְכוּ בידיו מזה אחד ומזה אחד (שמות יז יב). אמצתיך אף עזרתיך אף תְּמַכְתִּיךָ בימין צדקי (ישע' מא י). הן עבדי אֶתְמָךְ-בו בחירי רצתה נפשי (שם מב א). והכרתי יושב מבקעת און וְתּוֹמֵךְ שבט מאשקלון (שם שם ח). ואני בתמי תָּמַכְתָּ בי ותציבני לפניך לעולם (תהל' מא יג). אדם עשק בדם נפש עד בר ינוס אל יִתְמְכוּ בו (משלי כח יז). ידיה שלחה בכישור וכפיה תָּמְכוּ פלך (שם לא יט). ― ולגבי דברים מפשטים, בצרופים כגון תמך עשר, כבוד, אחז ורכש אותו: אשת חן תִּתְמֹךְ כבוד ועריצים3 יִתְמְכוּ עשר (משלי יא יו). ושפל רוח יִתְמֹךְ כבוד (שם כט כג). ― ותמך בשחד: מאס בבצע מעשקות נער כפיו מִתְּמֹךְ בשחד (ישע' לג יה). ― ותמך האדם או לבו בדבר האל, בחכמה וכד': עץ חיים היא למחזיקים בה וְתֹמְכֶיהָ מאשר (משלי ג יה). יִתְמֹךְ דברי לבך שמר מצותי וחיה (שם ד ד). ודין רשע מלאת דין ומשפט יִתְמֹכוּ4 (איוב לו יז). ― ותמכו אשורי האדם וצעדיו (ב)דרך וכד', אחזו אותה ללכת בה: תָּמֹךְ אשורי במעגלותיך בל נמוטו פעמי (תהל' יז ה). רגליה ירדות מות שאול צעדיה יִתְמֹכוּ (משלי ה ה). ― ובמגלות מדבר יהודה: [וא]ני בתומכי בכה אתעודדה ואקומה על מנאצי (מגלת ההודיות 4 22, ליכט, 94). [כיא ב]צדקתך העמדתני לבריתכה ואתמוכה באמתכה (שם י 20, שם, 126). ― ובסהמ"א5:  אתה תומיך גורלי וכו' הגורל הזה ותלד בן ששי ליעקב, על שהיה זבולון תומך תורה, שכל מה שנברא בששת ימים עומד בזכותה (בראש' רבתי, אלבק ל יט, 122). ― ואמר הפיטן: תמכתי יתדותי בשלש עשרה תבות (אמתי בן שפטיה, אזכרה אלהים, סליח' נעילה, מבחר השירה, בראדי, מח). כי הנה כגרזן ביד החרש וכו' כן אנחנו בידך תומך עני ורש (כי הנה כחמר, פיוט לליל כפור). ― ובינ' פעו', °תָּמוּךְ, ואמר המשורר: ברא אל פלכים בתים לשבעה מלכים וכו' בימינו תמוכים ובאהבתו משוכים (ראב"ע, פעם על שמאלם, איגר, 17). ― ואמרו פיטנים: שואגים הושענה, תמוכים עליך הושענה (ר"א קליר, אום אני חומת). תמוכים עליך ובך מותאחים בנוראות ימינך נושע לנצחים (ר' בנימין, איך נפתח פה, סליח' ליום א').

―  נִפע', יִתָּמֵךְ, ― שתמכו ואחזו אותו: עוונותיו ילכדנו את הרשע ובחלבי חטאתו יִתָּמֵךְ (משלי ה כב)6.

― הִפע', °הִתְמִיךְ, ― כמו קל: התמכתנו מאז בימין נעמך, מלטנו מקצף ושצף זעמך (יחיאל בר אברהם, אקדם בנשף, סליח', מבחר השירה העבר' באיטל', שירמן, מט).

― הָפע', °הָתְמַךְ, ― שתמכו בו: יחיד ונאמן אמיץ בגבורה נרוממך, בחסדך רחם בך ישען ויתמך (יואב בן דניאל, יודע ועד, מבחר השירה העבר' באיטל', שירמן, קלד).