תְּמִירָה
*, מלה מסֻפקה1: פוקטי שיש בה בית קיבול שמן טמאה, בית קבול נר טהורה, ואינו מטמא אלא המשמש את הצורך. תמירות שלה של מתכת בין מקבלות בין שאין מקבלות טמאות ושל עץ ושל זכוכית מקבלות טמאות ושאין מקבלות טהורות תוספת' כלים ב"מ ב ו.
1 [משמ' המלה נתנת להגדרה בחלקים של פוקטי, שהיא לפי הענין מין מנורה; אבל צורת המלה בודאי משֻבשת היא, ואם צדק יסטרוב בפרושו: עמודים לתמוך את המנורה, אפשר שהנכון: תָּמוֹכוֹת או תומכות, ואין צרך בהגהת הגר"א: מנורות.]