תְּמָכָא
*, *תְּמָכָה1, ש"נ — שם אחד הצמחים ששמשו כמרור בליל הפסח: ואלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בחזרת בעולשין ובתמכא ובחרחבינה ובמרור (פסח' ב ו). עלי תמכה וחרחבינה עלי וורד ועלי מילת יש להן שביעית (תוספת' שביע' ה ג).
1 [אפשר שהמלה שאולה מארמ' תמכתה, שהגמרה מבארת בה את השם העברי. אשר לזהוי הצמח נחלקו המפרשים, ועי' בחמר הרב המובא בדברי לֵו, (Flora I 426) וכו' ובמקומות אחרים. המחבר רשם את הנקוד תְּמָכָה מכ"י Or. 1, 5558 שבבית הנכות הבריטי, ובמשנ' מנֻק' ליוורנו: וּבְתִמְכָא.]