תַּנָּא

* 1, תניי, — שונה משניות, ששמע אותן מפי מוריו: התנאים מבלי עולם שמורין הלכה מתוך משנתן (סוטה כב.). קרייא ותניי ופייטן ודרשן (מד"ר ויק' ל). —  ובסהמ"א, בעקר במשמ' חכם מחכמי המשנה, הבריתות והמדרשים מאותה תקופה, Tannaite; tannaite: והם האחרונים מבעלי המשנה הנקראים תנאים ואין אחריהם אלא האמוראים והם בעלי הגמרא (ר"י א"ת, כוזרי ג סז). כי כמו שהתנאים עוסקים בפירוש המקרא כך האמוראי' עוסקי' בפירוש המשנה (ר"מ אלדבי, ש"א ח).



1 [צורה שנולדה בארמ' במק' שַׁנַּי או כד' בעבר' מן ג. שָׁנָה.]

ערכים קשורים