* 1, תני, תניי, מ"ר תנאים, תנאין, תניים, ― אפשרות אשר בצועה של פעלה תלוי בה, Bedingung; condition: ותנאי היה הדבר שאימתי שירצו יחזור הדבר לכמות שהיה ר' יוסי אומר משחרב בית המקדש היה התנאי הזה ותנאי היה אימתי שיבנה בית המקדש יחזור הדבר לכמות שהיה (מ"ש ה ב). כל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל וכל תנאי שיש מעשה בתחילתו תנאו בטל וכל שאפשר לו לקיימו בסופו והתנה עליו מתחילתו תנאו קיים (ב"מ ז יא). ברם הכא בתניים שבו קידש (ירוש' קדוש' א א). מה התם תנאי קודם למעשה וכו' (גיט' עה.). שכל העובר על התנאים הללו יהא הסייף הזה עובר על צוארו (מד"ר ויק' ו). ― ובצרופים שונים, כגון *תנאי בית דין: תנאי בית דין הוא על כהן גדול שמת שתהא מנחתו קריבה משל צבור (שקל' ז ו). לא כתב לה כתובה בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה מפני שהוא תנאי בית דין וכו' ולא כתב לה כל נכסים וכו' חייב שהוא תנאי בית דין (כתוב' ד ז). התורם את הגת צריך שיכון את לבו על מה שבגפת אם לא כוון תנאי בתי דין הוא שיתרום על הכל (תוספת' תרומ' ג ו). ― *ותנאי בני גד ובני ראובן, תנאי כפול המפרש שתי אפשריות: כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן אינו תנאי שנאמר ויאמר משה אליהם אם יעברו בני גד ובני ראובן וכתיב ואם לא יעברו חלוצים (קדוש' ג ד). מתנאי בני גד ובני ראובן מה התם תנאי בדבר אחד ומעשה בדבר אחר וכו' (גיט' עה.). ― *ותנאי כפול, באותה משמ': אי סלקא דעתך לאו לתנאי כפול הוא דאתא ליכתוב ואם לא יעברו וכו' (קדוש' סא.). ― *ותנאי גוף כנגד *תנאי ממון: וכל המתנה על הכתוב בתורה תנאו בטל, בתנאי גוף אבל בתנאי ממון תנאו קיים, וזה תנאי ממון הוא (ירוש' כתוב' ט א). תנאי ממון תנאו קיים, תנאי שאינו של ממון תנאו בטל (שם ב"מ ז י). ― *ותנאי שבלב: הוי יודע שלא על תנאי שבלבך אנו משביעין אותך אלא [על] תנאים שבליבינו וכו' (תוספת' סוטה ז ד). מה דורות הבאים אחרינו אין בליבן תניי אף אנו אין בליבנו תניי (ירוש' נדר' ג א). תנאי היה בלבי לכשאטמא תיפקע נזירותי ממני תחול עלי נזירו' אחרת (שם נזיר ח א). ― ובשמושים עם פעל, כגון *עשה תנאי, תנאים, במשמ' שונה: אף על פי שנתנו לה על תנאי ולא נעשה התנאי , לא פסלה מן הכהונה (גיט' ח ח). תנאים עשה הקדוש ברוך הוא עם ישראל עד שהם במצרים שאינו מציאם משם אלא על מנת שיעשו לו משכן וכו' (ר' יהושע, מד"ר במדבר יב). אמרו ישראל לירמיה נעשה תנאי בינינו אנו ואתה (ילק"ש רעט). ― *והתנה תנאים: תנאים שהתנה יהושע (ירוש' ב"ב ה א). תנאין התנה הקב"ה עם הים שיהא נקרע לפני ישראל, הה"ד וישב הים לאיתנו, לתנאין שהתנה עמו (מד"ר בראש' ה). אשרי ואשריכם לכשתקיימו כל התנאים הללו שהתניתי עמכן אימתי כשתשמרו את תורתי (ר' אחא, מד"ר ויק' לה). הוי תנאין שהתנית עם משה וכשם שהתנית עמו כך באזנינו שמענו (שם דבר' ג). ― ועם מלת יחס, *על תנאי2, במשמ' תלוי במלוי תנאי זה או זה: אין מוכרין בית הכנסת אלא על תנאי שאם ירצו יחזירוהו (ר' מאיר, מגי' ג ב). גירש איש פלוני את אשתו על תנאי (גיט' ט ט). הן העידו שמעברין את השנה על תנאי וכו' ועברו את השנה על תנאי לכשירצה רבן גמליאל וכשבא אמר רוצה אני ונמצאת השנה מעוברת (עדי' ז ז). על תנאי כך עמדו ישראל על הר סיני שלא ישלוט בהם מלאך המות (ר' יוסי, מכי' יתרו ט). שהברית שנכרת עם דויד אינו כרות אלא על תנאי וכו' אבל הברית שנכרת עם יונדב בן רכב לא נכרת על תנאי (שם יתרו יח כז, שם, 135). כל דבור ודבור שיצא מפי הקב"ה לטובה אפי' על תנאי לא חזר בו (ברכ' ז.). בתי כנסיות שבבבל על תנאי הן עשויין ואע"פ כן אין נוהגין בהן קלות ראש (ר' אסי, מגי' כח:). קללת חכם אפילו על תנאי היא באה (ר' אבהו, מכות יא.). מהו כי יכרית על תנאי הוא שאם ישמרו את התורה יכנסו לארץ (תנחו', ראה ח). ― ובסהמ"א: משוחרר שכתב לו גט על תנאי התנאי קיים ואין גט עד שיתקיים התנאי (מעשים לבני א"י, תרביץ ב, 407). מי שנקבצו בו כל המדות האלה וכו' נשלמו תנאי הבטחון בו (ר"י א"ת, חו"ה הבטחון ב). וזאת ההכנה היא תנאיי כמציאות מה שיקבלו המושכלות עיוניות (ר' יחיאל איש פיסא, מנחת קנאות, 62). והודענו אנו עדים לפלוני בר פלוני ולפלוני בר פלוני החתן כח תנאים אלו שאינן כשאר תנאים דעלמא אלא הם כתנאי כתובה וכשטרי פסיקתא שתנאם חמור מכל שטר תנאי דעלמא כי תנאים אלו נקנין בלא קנין ונקנין באמירה בעלמא ודינם כתנאי בית דין (ר"י ברצלוני, ס' השטרות, 128). ― ואמרו פיטנים: גם היא במאד מחזקה, בתקף ובתני נחקקה (אם אשר, יוצר לפרשת פרה). בעשר תנאים מפלאים המה עשרת הדברים (אזהרות לר"י בר ראובן). ― ובספרות ובדבור נוהג היום גם הצרוף בתנאי ש, ובתנאי ש, במק' שנאמר במקורות (ו)בלבד ש, והוא ש, וכן צרופים אחרים שנולדו בהשפעת לשונות אחרות, ועוד, וכן נוהגים בפרט בתורת הלשון צרופים כגון מלת תנאי, משפט תנאי וכד'. ― ומ"ר °תנאים, במשמ' קביעת תנאי הארושים, וגם במשמ' התחיבות לארושי אשה בכלל, כלעזית Velrobung; fiançailles; engagement, בפרט בצרוף כתבו תנאים, כתיבת תנאים, נוהג בספרות ובדבור העברי, וגם כמלה עברית בתוך להגים אחרים.