1, תַּנִּים, ש"ז, מ"ר תַּנִּינִם, תַּנִּינִים, —  בע"ח גדול בדמות נחש החי במים2, Seeungeheur, Seedrachen; monstre marin, dragon marin; sea-monster, sea-dragon: ויברא אלהים את התַּנִּינִם הגדלים ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם (בראש' א כא). קח את מטך והשלך לפני פרעה יהי לְתַנִּין (שמות ז ט). — וככנוי לפרעה מלך מצרים: הנני עליך פרעה מלך מצרים הַתַּנִּים הגדול הרבץ בתוך יאריו (יחזק' כט ג). ואתה (פרעה) כּתַּנִּים בימים (שם לב ב). — וככנוי ללויתן שר הים: ביום ההוא יפקד יי' וכו' על לויתן נחש ברח ועל לויתן נחש עקלתון והרג את הַתַּנִּין אשר בים (ישע' כז א). הלוא את היא המחצבת רהב מחוללת תַּנִּין (שם נא ט). אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תַנִּינִים אל המים (תהל' עד יג). הים אני אם תַּנִּין כי תשים עלי משמר (איוב ז יב). — ובלע כתנין: אכלנו הממנו נבוכדראצר מלך בבל וכו' בלענו כַּתַּנִּין3 (ירמ' נא לד). — וחמת תנינים: חמת תַּנִּינִם יינם וראש פתנים אכזר (דבר' לב לג)4. —  ובתו"מ: ורבו יתירה הוספת לי (דני' ד לג). אמר רב יהודה אמר רבי ירמיה בר אבא מלמד שרכב על ארי זכר וקשר תנין5 בראשו (שבת קנ.). וכתוב בה (במגלה) לאחר ד' אלפים ומאתים ותשעים ואחד שנה לבריאתו של עולם העולם יתום מהן מלחמות תנינים6 מהן מלחמות גוג ומגוג והשאר ימות המשיח (סנה' צז:). המפלת כמין בהמה וכו' א"ר יהודה אמר שמואל מ"ט דר' מאיר הואיל ונאמר בו יצירה באדם אלא מעתה המפלת דמות תנין תהא אמו טמאה לידה וכו' (נדה כב:). ד"א אשר קרהו (את מרדכי) בחלום וכו' וירא והנה רעש גדול וחזק וכו' והנה שני תנינים גדולים ויריעו זה לקראת זה ויערכו מלחמה וכו' והתנינים נלחמים באכזריות חמה ואין מפריד ביניהם וכו' (מד"ר אסתר ד ז, ויגד לו). — ובסהמ"א: וכל התנינים הגדולים שבי' מזונו של לויתן וכו' והוא פותח פיו והתנין הגדול שבא יומו להאכל הוא בורח ונס ונכנס לתוך פיו של לויתן (פרקי דר"א ט). היה לכשדים אלוה והוא תנין גדול יושב במערה וכו' (יוסיפון, גינצבורג, לא). (ויאמר המלך לצפרדע) ומי הוא מלככם אמר התנין אשר בים (קלונימוס, בעלי חיים ג יב, לו.). כל חיות הים יפחדו ויראו מהתנין מלבד חיה קטנה אשר בים (שם, לו:). התנין הגדול (גראסע וואל פיש) השוכן בימי גרענלאנד אצל ים הקרח והיא החיה הגדולה מכל חיות הים ויבשה בעול' (לינדא, ראשית למודים ו, טז.). התנים (קראקאדילע) הוא הגדול מכל יתר מיניו וידוע לנו משנים כבירים דומה בתארו להלטאה ואורך גופו יותר מחמשה עשר אמות (תולדות החיים, קצג). — °ותנים ההָדִּי: תנים ההודי (גאנגיז קראקאדיל, גאפיאל) משכנו בהודו המזרחית בנהר גאנגי"ז, ארכו שש אמות וכו' (שם, קצה). — °ותנין החץ: תנין החץ, גופו ארוך כאמתים במקור נדפס 'כמאתים' וחצי ומקצהו יוצא זנב ארוך בתאר זנב העכבר סנפירי בטנו ארוכים ועל גבו קוץ ארוך כרבע אמה וחלול וכו' (שם, רטו). — °ותנין עור, כנוי למלאך: והרג את התנין אשר בים הוא התנין עור העושה שושבינות בין סמאל הרשע ובין לילית (נפתלי אלחנן, עמק המלך, קכא). ובשמאלה נחש רוכב על תנין עור והתנין רוכב על לילית (עמנואל חי, משנת חסידים, היכלות הקליפות ד). — ובחכמת התכונה, °תנין, כמו °ב. תְּלִי: והתלי הוא מקום בגלגל הנקרא תנין והוא הקו הנמשך מן הראש אל הזנב והם חתוכי גלגל הככבים המיוחדות לגלגליהם היוצאים מן המרכז ומה שהוא מצד הגובה יקרא ראש ומצד השפלות יקרא זנב ומה שביניהם יקרא תנין והוא דומה אל דג דק הראש והזנב דק וגדול הבטן (דונש בן תמים, פרוש לס' יצירה, סט). תלי שם התנין הנזכר בחכמת התכונה הוא בערב גוזה"ר רמז בו אל עולם השכל (ר"י א"ת, כוזרי ד כה). שאחת מהם (משתי נקודות התלי) שעליה יעבור לו הירח וממנה יפנה לרוץ ולהתגלגל בדרכו וכו' תקרא ע"ד פרט ראש התנין ונקודה השנית ממנה שכנגדה וכו' תקרא על דרך פרט זנב התנין (יצחק ישראלי, יסוד עולם, מה.). — ואמרו פיטנים ומשוררים: והאיצו ופגעו לי בתנין אשר שכל ויהיה לי לחבר (ר"ש הנגיד, התנחומים תדבר, הברמן ב, 108). ועז התלי לעזור ולכשיל דמות תנין זנבו תבוסתו והעז מראשותיו (רמב"ע, בשם אל, בראדי, רמ). רועה ואחיו עם זקני באו לתנין בשם יי' וכו' שב תנין להודות רשעו ודרך האמת ציר הודיעו (ראב"ע, אותות אל, איגר, 106-107). חיל גבר עניו הודע לתנין עניניו (הוא, אחד רבה, שם, 108). נועץ תנין בעמיו ויאמן בדבר חכמיו (הוא, אל מי נמשילך, שם, 112).