תָּנַק
°, קל לא נמצא.
— הִפע', °הִתְנִיק, — פעל מסֻפק1: ואמר הפיטן: בתלש שמונים מצרופה בנתקו בין טמא לטהור באזהרות בהתניקו בהגיון צמר ופשתים ריב בשתקו ר"א קליר, אגמי קרים, תפארת שיבה לצונץ, 210.
1 [אמנם אפשר לשער, שיש כאן צורה שנגזרה מן ינק או אף, כפעל משני, מן תינוק, אבל אפשר, שיש לגרס בהנתיקו, מן נתק, וכך נראה יותר.]