1, ש"ז, מ"ר תַּנּוּרִים, תַּנּוּרֶיךָ, — מתקן בנוי לבנים או אבנים, ואח"כ גם ממתכת, שמסיקים בו אש לחמום או לאפיה ולהתכת תמכות ועוד, Ofen; poêle, four(neau): stove, oven: והנה תַנּוּר2 עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה (בראש' יה יז) . ועלו (הצפרדעים) ובאו בביתך וכו' וּבְתַנּוּרֶיךָ  ובמשארותיך (שמות ז כח). וכל מנחה אשר תאפה בַּתַּנּוּר וכל נעשה במרחשת ועל מחבת (ויק' ז ט). תַּנּוּר וכירים יתץ טמאים הם (שם יא לה). ואפו עשר נשים לחמכם בְּתַּנּוּר אחד (שם כו כו). — ומאפה תנור, דבר שנאפה בתנור: וכי תקרב קרבן מנחת מאפה תַנּוּר סלת חלות מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן (שם ב ד). — ובהשאלה, ככנוי למזבח3: נאם יי' אשר אור לו בציון וְתַנּוּר לו בירושלם (ישע' לא ט). כלם מנאפים כמו תַנּוּר בערה4 מאפה (הושע ז ד). כי קרבו כַתַּנּוּר לבם בארבם5 (שם שם ו). כלם יחמו כַּתַּנּוּר (שם שם ז). כי הנה היום בא בער כַּתַּנּוּר והיו כל זדים וכל עשה רשעה קש ולהט אתם היום הבא (מלא' ג יט). תשיתמו כְּתַּנּוּר אש לעת פניך (תהל' כא י). עורנו כְּתַּנּוּר נכמרו מפני זלעפות רעב (איכה ה י). — וכשם מקום: ואת מגדל הַתַּנּוּרִים (נחמ' ג יא)6 — ובתו"מ: משאלת אשה לחברתה החשודה על השביעית נפה וכברה וריחים ותנור (שביע' ה ט). ואין נותנין את הפת לתנור עם חשיכה וכו' אלא כדי שיקרמו פניה מבעוד יום (שבת א י). נגע בחרסו שלתנור יקלוף את מקומו (פסח' ז ב) . ומרחיקין את הריחים שלשה מן השכב שהן ארבע מן הרכב ואת התנור שלשה מן הכליא שהן ארבע הן השפה (ב"ב ב א). תנור שהוסק מאחוריו וכו' טמא מעשה שנפלה דליקה בתנורי כפר סגנה (כלים ה ד). תנור לטמון בה אונין של פשתן (ירוש' שביע' ה ט). מביאין לו פת חריבה במלח ויושב בין תנור לכיריים7 (תענ' ל.-ל:). — *ובמשמ' אפיה: ואפה שלשה תנורין בשבת אחד זו אחר זו (שם ע"ז ה יא). אין לוקחין פת מנחתום כותי במוצאי הפסח אלא לאחר שלשה תנורים8 (כותים ב, הוצ' קירכהיים, 35). — ובסהמ"א: חלון שלמטה עם הקרקע בתנור ליכנס בו הרוח כדי שיוסק שמו עין (ערוך, ערך עין). ולא ידע כי אפרים לקח ברכתו והושיבו בין תנור וכירים (עמנו', מחב' יד, ירדן, 253). כי חצות לילה יקום להודות וכו' וישב בין תנור וכירים ולא יאכל עד הצהרים (הוא, טו, שם 269-270).