ב. תַּנִּין

°, ש"ז, — כמו תַּן1: ואם אחי תנינים ורעי יענים לא השיגו בניהם כי מתמרורם אגדיל תמרורים (מנחם, אגרת לחסדאי שעה"ש, 2).


1 [עי' תַּן, הערות.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים