ב. תִּנְשֶׁמֶת
ש"נ, — מין ממיני הלטאות1: וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על הארץ וכו' והאנקה והכח והלטאה והחמט וְהַתִּנְשֶׁמֶת ויק' יא כט–ל.
1 [משמ' זו יוצאת גם כאן מן הענין בלבד, ואין ראיה לזהוי השם בזקית (Chamaeleon), כבעל חיים נושם ונושף דוקא, וגם כאן, כמו ב־ א. תנשמת, עדיפה הגזירה מלשון חשכת הליל, נשף, רמשא בארמ', כבעל חיים שיוצא בחשכת הליל, ומכאן תשובה לשאלה, כיצד נקראו גם מין ממיני העוף וגם מין ממיני הזוחלים באותו שם (עי' במחלקת החכמים בחולין סג.: תנשמת באות שבעופות אתה אומר באות שבעופות או אינו אלא באות שבשרצים), הואיל ושניהם בעלי חיים ליליים, שומרי נשף הם.]