תָּסַס

* 1, פ"ע, — פעפע בהשמעת קול שריקה בשעת רתיחה או החמצה וכד', gären, sieden; fermenter, bouilloner; to ferment, boil, בפרט לגבי היין: יין תוסס כל זמן שהוא תוסס אין בו משום גילוי וכמה תוסס שלשה ימים תוספת' תרומ' ז טו, וכעין זה ירוש' שם ח ו, בבלי תענ' ל., סנה' ע., ע"ז ל: — *ותסס הדם: וכיון שעלה נבוזראדן לכאן ראה את הדם תוסס, אמר להן מה טיבו של זה אמרו לו דם פרים וכבשים וכו' מיד הביא פרים וכו' ושחטן עליו ועדיין הדם תוסס וכו' ירוש' תענ' ד ח; וכעין זה מד"ר איכה פתיח', ר' יהושע דסכנין. מעשה בשני אחים שהרג אחד מהן את חבירו מה עשתה אמן נטלה כוס אחד ומלאתו מדמו וכו' והיתה נכנסת כל יום ויום ומצאה אותו הדם תוסס מד"ר דבר' ב; וכעין זה פסיק' רב' כד. בשעה שעלה נבוזראדן להחריב את ירושלם רמז הקב"ה לאותו הדם שהיה תוסס ועולה רנ"ב שנה וכו' ועשו כל ערמה ולא נח והיה הדם תוסס ומרתיח וכו' מד"ר קהלת סדרא א, ועוד ראיתי. — *ותסס הגוף: והעצמות יחרו, את מוצא בשעה שגלו ישראל היה גופן תוסס כהדא מרקחתא מד"ר איכה פתיח', ר' אבהו. — וכפ"י, *תססה הארץ אש: נתן (המלאך שנאבק עם יעקב) אצבעו בארץ התחילה הארץ תוססת אש מד"ר בראש' עז; וכעין זה שם שה"ש, מי זאת. — ובסהמ"א: וכשעמד קין והרג הבל אחיו היה דמו תוסס בארץ מדרש ויושע, דברי חכמים, יד. — ואמר הפיטן: זבובי מות יבאיש עסיסים זדונות ופשעים תוססים ה' אלהי הצבאות צג, סליח' שחרית יוכ"פ. ממהרים שחוט אחרים ובדמיהם מתבוססים וכו' נגד עיניך לעד יהו תוססים דוד בן שלמה, אלהים אל דמי לדמי, סליח' מוסף יוכ"פ.



1 [הפעל, שממנו מוצא השרש, נולד בחקוי לקול הנשמע בשעת התסיסה.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים