°, ש"נ, — הפצה, פִזור, פעֻלת המפיץ והמפזר: ושבטו של לוי עשאו מחזר על הגרנות לתרומות ולמעשרות, נתן לו תפוצתו דרך כבוד (רש"י, בראש' מט ז). אם קצח בא לזרוע זורעו בתפוצה ואם כמון בא לזרוע זורעו בזריקה (הוא, ישע' כח כה). — ואמר הפיטן: ותזכה עד יכונן אל הדמיו לשובב לו תפוצת האנושים (רי"צ גיאת, יקר רוח, שעה"ש 16). — וביחוד °תְּפוּצוֹת, במשמ' פזורי ישראל בעולם כתרג' הלעז Diaspora וכד', נוהג בספרות1, וגם *תְּפוּצִיוֹת: ומה הגיע אליהם ממלחמות וגירושין וגליות ותפוציות המשפחות והתערבות עם בעם (ר"ש פפנהים, יריעות שלמה, הקד' ד.). — °ונוהג גם כמו הֲפָצָה, במשמ' פזורו של דבר נפוץ והתפשטותו בין הצבור או בעולם, כגון תְּפוּצַת ספר או עתון וכד'.