*,  תְּפוּשָׂה, או תְּפֹשֶׂת 1, ש"נ, מ"ר תפושות, — כמו תְּפִישָׂה, תְּפִיסָה, מה שהיד תופסת, בפרט בצרוף תפוסה אחת, יחידת קנין אחת, או בנגוד אל שתי תפיסות:  כל בית הגיתות תפוסה אחת וכו' בזמן שכולם תפוסה אחת תורמין ומעשרין מזה על זה, נטמא אחד מהן וכו' אין כולם תפיסה אחת (תוספת' תרומ' ג ז). ואילו תנינן אגודה ולא תנינן ערימה הוינן אמרין אגודה שכולה תפושה אחת תורם, ערימה שאין כולה תפוסה2 אחת אינו תורם (ירוש' תרומ' ב א). תיפתר שהיה בליבו לעשות תפושה אחת ונמלך לעשותו שתי תפושות (ר' לא בשם ר' לאזר, שם שם). —  *ותפוסת הבית, רכוש השיך לבית, נחלת הבית:  האחין שקנו אתרוג בתפוסת הבית וכו' (ב"ב קלז:). —  *ותפוסת יד, *תפוסת ידים, נגיעה ביד:  מפני מה אשירה אסורה, מפני שיש בה תפוסת3 יד בני אדם, וכל שיש בה תפוסת3 ידי אדם אסורין (ירוש' ע"ז ג ו). — ובסהמ"א4:  אנשים וכן רבי' עודם בתפוסת הבית נסעו קצתם מעיר מולדתם והלכו לדור בעיר אחרת להסתתר שם שו"ת שמש צדקה, מורפורגו ב, יו:. והוסיף לה בעלה וכו' נתנם בתפוסת הבית לישא וליתן בהם והתכשיטים והבגדים נשארו בידה (שו"ת אדרת אליהו ח, עמנואל חי ריקי).