ג. תְּפוּסָה

*, ש"נ, — כמו תְּבוּסָה, האדמה שמסביב למת הקבור1: המוצא מת בתחילה מושכב כדרכו נוטלו ואת תפוסתו2, מצא שנים נוטלן ואת תפוסתן3 (נזיר ט ג). ואיזהו מת שיש לו רקב וכו' אבל הנקבר בכסותו ובארון של עץ על גבי עפר אין לו רקב והנוטל עפר מתחתיו זהו עפר קברות מלא תרווד ועוד תפוסה4 שנמצא בקבר ואין ידוע מה טיבה זהו עפר קברות וכו' (תוספת' אהל' ב ג). מצא שנים (מתים) ראשיהם בצד מרגלותיהם נוטלן ואת תפוסתן וכו' (ירוש' נזיר ט ג). מת שחסר אין לו רקב ולא תפוסה ולא שכונת קברות (עולא בר חנינא, נזיר נא:), מצא שנים (מתים) ראשו של זה בצד מרגלותיו של זה אין להן תפוסה ולא שכונת קברות, מצא שלשה האחד ידוע ושנים תחילה, או שנים תחילה ושנים ידועים, אין להם תפוסה ואין להם שכונת קברות (שם סה.). — *ותפוסת קבר: אם התקינו לקבר מתחילה יש לו תפוסה, כמה הוא תפוסת קבר, קולף שלשה אצבעות עד מקום שהמוהל יורד (ירוש' נזיר ט ג).



1 [כאמור לעיל, בהערה לערך תְּבוּסָה, נראה שגרסה זו, שגם שנויי נסחאות מורים עליה בכמה מקומות, היא עקר, אבל רבוי המקורות המביאים את הגרסה תפוסה דוקא, מורה על כך, כי בתקופה קדומה כבר נשתנה מבטא המלה, ועל כן יש לראות תפוסה כצורה קימת בלשון, ואף יתכן שהבינו את המלה כאלו נגזרה מן תפס, וצ"ע]

2 [נ"א: תבוסתו.]

3 [נ"א: תבוסתן.]

4 נ"א: תבוסה.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים