1 [מתוך השואת הענין ברור, שאותו מאמר של ר' אבהו לפנינו בשני המקומות, והוא מובא בירוש' אך בקצור, אגב הדברים על האכלת הבהמה, ואין לפרשו כלל לפי רמז קצר זה; ואלו בבבלי בא המאמר עם דגמות אחרות של לשון חכמה וחידות, כגון טור מסכן, הנזכר לפני כן ככנוי לחרדל, כאלו בפרוש הר דל ועני, ולפי הענין נראה, שהמדֻבר על הכנת שני תרנגולים (מגידי בעלטה את בוא הבֹקר) בבשול, בהבערת פחמין, פחמים (ולא בחמין שאינו אלא מבטא מטֻשטש של אותה מלה) לשם כך. ואולם הואיל וכל מלה משמשת כאן בחדוד, כרמז לענין אחר לגמרי, קשה לעמד על פרטי המאמר כלו, ועל מקום הפעלים התריגו והרקיעו, אשר אף נוסחן אינו מָסמך כל צרכו.]