פ"י, תִּרְגַּלְתִּי, — קשר1, binden; lier;to tie: ואנכי תִּרְגַּלְתִּי לאפרים קחם על זרועתיו ולא ידעו כי רפאתים (הושע יא ג). — ובסהמ"א במשמ' למד ללכת2, ואף במליצת הכתוב, ואמר הפיטן: תירגל פעמיו לבית הטבילה (יוסי בן יוסי, אזכיר גבורות, עבודת יוה"כ, סדור רסע"ג, רעד). תרגלם נשאם בשכם כאומן בן נטל (ר"א קליר, אאגרה, תפלת טל). תרגל וחלקה לשלשה חלקים (הוא, אמרה סנונה, קרוב' פרה). פן תשכח את ה' לאפרים תרגלו (ר' אליהו הזקן, אזהרות, קבץ מע"י גאונים ב, 68). תרגלת עמוסים ממצרים בצאתם (ר"ש בר יצחק, תרגלת, קרוב' ז פסח). תרגלם נשאם לבית עולמים (הוא, מרוממותך, שם). תרגלת ידיד להעמיד נשייה, תכנת עמודיה מהתמגג תושיה (משלם בר קלונימוס, אשוחח נפלאותיך, Elbog. Stud. עמ' 127). ושחטו באבחת תקבולת הדם בכיפור קלט, תרגל אשוריו דבירה בלט (שם, שם, 130). לו לצבוט תירגל להלעיטו כתאב מסרך דרך כבכרה (ר"ש יזכה, איתן שלשים משפחות, יוצר תולדות, שרידים מהגניזה, מ"צ ווייס 65). תמו ברכות נאמן ועניו אימן בנים ותרגלם כאב (אאמיר, פיוט לשמחת תורה, אילת השחר, קסו:). תמך בזרועו עמותים, תרגלם כאומן בנחתים (יהודה ביר' מנחם, אמרת רנן, לש"ת, מחזור איט' ב, קפט:). — ואמר המליץ: וכה תרגלתי את כח דמיוני בימי מסעי בכל המראות הזרים אשר יראו בכל עיר גדולה בארץ הקדם (א"ב גוטלובר, ממצרים, 13). 

— פֻע',°מְתֻרְגָּל, —  שתרגלו אותו: לא יוריד אינו3 נסך הנדגל,  ולפניו הממון כל רוכב ומתורגל (שיר תהלה מימי הגאונים, JQR.NS, כרך ט, 157).