תֵּרוּץ

° 1, ש"ז, — ישוב וישור של דברים קשים, Erklärung; explication; explanation: וכן תירוץ הדברים כי טפף אלף מגדלים יקפל אלף שנים וכו' (הערוך, ערך טטפראות). יפה תירצתה וצריך אתה להיתלות עליה על תירוץ זה כמו שאנו סומכין על עדותו של חזקיהו אבי עקש (ר' גרשום, בכורות לח.). וזהו צד התירוץ של זה הדבר והיה נעלם מאד וסייעני הקב"ה לגלותו ולפרשו ולא ראיתי אדם שקדמני לזה התירוץ וזה הפירוש יהיה שמור בידך (נסים גאון, ברכ' לב.). נאלם שלא השיב תשובה על תירוץ זה (רש"י, גיט' סד:). הוי זהיר בתלמוד, בגמרא שהיא תירוץ טעמי המשניות (הוא, ב"מ לג:). ואותן שאמרו לפניהם הקושיות והתירוצין (הוא, שם פו.). היאך נהגו כל העולם להתענות יום שלפני פורים והרבה תירוצים נאמרו (ריטב"א על מסכ' ר"ה פ"א, לפידות, כז.). ע"כ דברי החכם הזה לא יצלח בהם לפי שיש בהם ובכל אחת מהם כמה פרוקים ותירוצים נכרים ומפורסמים לכל בן דעת בהם נתבטלו טענותיו אלו כלם (ר"ש אלמולי, פתרון חלומות, אמשטרדם השצ"ז, יח.). הנה חלקי הסוגיות וכו' והם מימרא, שאלה, תשובה, סתירה, ראיה, קושיה ותירוץ (רמח"ל, דרך תבונות ב ו ח). — ובמליצה, °ונעל דלת התרוצים בפניו: והלמד למפרע מקשה לבו בעורון הספקות ונועל דלת התרוצים בפניו (רמ"ע מפאנו, אמרות טהורות, המדות ד). —  ואמר המשורר: ונאמר לנו כי לכם לכל קשיא תרוץ (עמנ', מחב' כב, הברמן, 617). — °ונוהג בדבור גם במשמ' תשובה והסבר שאומר אדם כדי להצדיק את מעשיו או כדי להתחמק מלעשות דבר, Ausrede; excuse.



1 [ע"פ הארמ' תרוצא, גם במשמ' ישר, מישרים, כגון:  ידין עמים במישרים (תהל' צו י); בתרג': בתירוצא.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים