ב. תְּרוּפָה

*, ש"נ, —  אחד מכנויי הערכים, התמורות וההקדשות: ואילין תנינן מה הוינן מיתני תרופה תרוצה תרוקה (ירוש' נדר' א א; ועי' שרידי הירושלמי, גינצבורג, עמ' 340).

חיפוש במילון: