יהושע סירקין, סופר עברי ופעיל ציוני, נולד בשקלוב, פלך מוהילוב, רוסיה (כיום בתחומי בלארוס), בכ״ה בתמוז תקצ״ח, 18 ביולי 1838. בהיותו בן שלוש עברו אבותיו לבריסק ושם למד לימודי קודש וחול. לרגל נישואיו עבר לפוניבז׳ (1857) ושם נתיידד עם י״ל גורדון ועד 1865 עסק במסחר בפטרבורג ובמוסקבה ואחר־כך השתלם באקדמיה לחקלאות מוסקבה והמשיך בגרמניה. עם שובו לרוסיה שירת אצל הבארון גינצבורג בכהונות שונות במפעליו המרובים. מ־1883 במינסק ופעיל ביותר בתנועת חיבת־ציון והיה ממייסדי ״אגודת האלף״ (תר״ן. על שם אלף חבריה של האגודה. האגודה במינסק נקראה בשם ״דורשי ציון״) ומטעמה אף ביקר בארץ (אדמת עין־זיתים נרכשה על־ידי אגודה זו). עשה הרבה במסעות על פני אירופה בענייני חיבת ציון וישוב ארץ־ישראל. בשנותיו האחרונות היה רב מטעם הממשלה במינסק. האזכרה שנערכה במלאת שלושים למותו של סירקין (כ׳ בתמוז) וכן להרצל היתה האחרונה ברוסיה הסובייטית שנערכה לזכרו של הרצל (מפי מיכל רבינוביץ).

סירקין השתתף בעיתונות העברית החל ב״המגיד״ מראשית הופעתו ובמשך עשרות בשנים אם בענייני־יום ומדע ואם בחיבת־ציון וישוב ארץ־ישראל. לאחר מותו של י״ל גורדון (1892) ערך סירקין את כתבי גורדון לפרסום. מימי עיסוקו בתחום הטכניקה הוציא את הספרים: ״דברים אחדים ממערכת הדומם״ (מינרלוגיה. אודיסה, תרכ״ח) ו״שלושה פרקים מידיעת מערכת הדומם״ (ליפסיה, 1869). הוציא עוד ״שארית יעקב״ (בענייני ״אגודת האלף – דורשי ציון״. ווירסייליס, תרנ״א) ו״חזיונות לילה״ (ברלין, תרס״ג). אף עשה הרבה למען בית־הספרים הלאומי בירושלים. בימיו האחרונים נתפרסמו זכרונותיו (״רשומות״ א, 195–198). אף כתב גרמנית ורוסית.

יהושע סירקין נפטר במינסק בי״ט בסיוון תרפ״ב, 15 ביוני 1922.

יהושע סירקין בספריה הלאומית

מקורות: קרסל, ויקיפדיה, Encyclopaedia Judaica.
[צילום: אוסף אברהם שבדרון, הספריה הלאומית]