אלי עמיר

לקסיקון הספרות העברית החדשה
בעריכת חבר ספרנים

לקסיקון הספרות העברית. לוגו באדיבות תמיר להב-רדלמסר

אלי עמיר (1937)

<בהכנה>

Eli Amir

     אלי עמיר, סופר, נולד בבגדאד, בירת עיראק בכ״א בתשרי תרצ״ח, 26 בספטמבר 1937 כפואד אליאס נאצח ח׳לסצ׳י. עלה לישראל ב־1950 בהיותו בן שלוש־עשרה. התחנך בקיבוץ משמר העמק. ב־1954 החל לעבוד כשליח במשרד ראש הממשלה ולאחר השירות בצה״ל למד באוניברסיטה העברית בירושלים שפה וספרות ערבית והיסטוריה של המזרח התיכון ועבד כמנהל הארכיון במשרד ראש הממשלה. בשנים 1964–1968 שימש כעוזר ראשי ליועץ ראש הממשלה לענייני ערבים. מילא כמה תפקידים בכירים במשרד הקליטה ולאחר מכן ניהל את ׳עליית הנוער׳ ועבד בסוכנות היהודית במשך כעשרים שנה. בשנים 1975–1978 היה שליח ומנהל הפדרציה הספרדית בארצות הברית ופעל להשבת ישראלים לארץ.
    את פעילותו הספרותית החל בפירסום סיפור במעריב ב־1975. הוא כתב כמה רומנים חברתיים שעיקר עניינם הוא המתח בין האחר (המהגר העיראקי, הפלסטיני או הספרדי) לבין החברה הישראלית ההגמונית. רוב ספריו זכו להצלחה ותורגמו לשפות שונות. ספרו הראשון, תרנגול כפרות (עם עובד, 1983), מתאר את ייסורי הקליטה של קבוצת נערים עולים, רובם מעיראק, בקיבוץ בשנות החמישים, ומבוסס על חוויותיו של הסופר בנעוריו. הספר מציג בעוצמה את הלם המפגש של הנערים הצעירים עם החברה הישראלית החדשה ועם האידיאולוגיה הקיבוצית. בין השאר עולות בו שאלות הנוגעות לענייני דת וחילוניות, הגלות מול הלאומיות והישראליות, המסורת מול הפתיחות הטכנולוגית והחדשנות המחשבתית. הספר זכה להצלחה גדולה. הוא נלמד במערכת הלימודים התיכונית בארץ, תורגם לאנגלית ולגרמנית וזכה בפרס יובל החמישים ל׳עליית הנוער׳ (1984) ובפרס לספרות יהודית במקסיקו (1985).
    בספרו השני, מפריח היונים (1992), הוא מתאר את הקהילה היהודית בבגדאד בשנים 1949–1950, ערב העלייה לישראל. זהו רומן רחב יריעה, הפורש את החיים בחברה היהודית תוך מגעה המתמיד עם החברה והתרבות המוסלמית. הוא משרטט את השינויים שחלו בחברה זו לאחר ניצחונה של ישראל במלחמת העצמאות, ומציג פסיפס של דמויות המייצגות עמדות חברתיות שונות, כמו גם מגמות פוליטיות ואידיאולוגית, כגון הקומוניזם והציונות. במרכז הרומן עומדת משפחתו של כאבי, נער בגיל ההתבגרות שחווה ומתאר את השינויים והטלטלות שעוברת הקהילה, לעתים מתוך התבוננות רטרוספקטיבית. עמיר מיטיב לתאר את הזיקה של היהודים לעולם המוסלמי – למרחב הנופי והתרבותי, לשפה ולשירה. הוא מתאר קשת של דמויות שאינן נמנות בהכרח עם הקבוצה החברתית המסורתית הנורמטיבית. למשל, הוא מתאר את עולמן השונה אך הזר והמושך של זמרות, רקדניות בטן וזונות. הרומן מסתיים בעלייתה של הקהילה לארץ ישראל.
    עם פרסומו של הרומן יסמין (2005) השלים עמיר את הטרילוגיה העוקבת אחר בן דמותו הבדיוני במסעו הממשי והנפשי מבגדאד לישראל. ביסמין מתוארת החברה הישראלית שלאחר מלחמת ששת הימים. גיבור הרומן, נורי, ממונה כיועץ לענייני ערבים במזרח־ירושלים, זאת בזכות היותו בן לחברה הערבית מכאן ובוגר התנועה הקיבוצית מכאן. מיזוג זה מאפשר לנורי להציג את האירועים מזווית חריגה ולבחון את החברה הערבית כמו מבפנים, תוך התנגדות מתמדת לדרך הצגתה המתנשאת על ידי החברה הישראלית שיכורת הניצחון. נורי, הנער מיוסר הזהות שהכרנו בתרנגול כפרות, סוגר כאן מעגל ומגיע לידי בשלות תודעתית וחברתית. הרומן תורגם לערבית, יצא לאור במצרים (2007) ועורר הדים רבים בקרב הקהל ובעיתונות.
    גם הרומן אהבת שאול (1998) עוסק במתח החברתי בין מזרחים לאשכנזים בישראל, אך כאן מוצג הנושא מזווית שונה. הגיבור אינו מהגר אלא בחור ספרדי סמ״ך־טי״ת (״ספרדי טהור״), דור שביעי בארץ שהתחנך על תורת ז׳בוטינסקי ואביו היה איש אצ״ל. עולמו של בחור שורשי זה מתערער עם התאהבותו בנערה ניצולת שואה. סיפור אהבתם נגמר במפח נפש לאחר שהוריה מסרבים לקבל את החתן הספרדי אל חיק משפחתם. שאול, החווה דיכאון עמוק עקב הפרֵדה, עוזב את הארץ וחי בנכר מבלי להקים משפחה ולהעמיד צאצאים.
    ברומן מה שנשאר (2010), נוטש עמיר את הזירה הציבורית ועובר לזירה האישית. במרכז הרומן עומד גבר כבן שישים, מנהל מצליח ורב־נכסים, שעבר התקף לב. האירוע הטראומטי מביא אותו לסקור מחדש, באופן מפוכח ומתוך תחושת החמצה, את חייו המקצועיים והרומנטיים.
    ספרו האחרון עד כה הוא נער האופניים (2018), רומן המשלים את תרנגול כפרות ומספר על חייו של עמיר כנער בירושלים היוצא למסע עצמאי ללב החברה הישראלית. ברומן זה עמיר מספר על רצונה של משפחתו לחלצו משולי החברה לתוך הממסד המפ״איניקי. עם פרישתו כיהן כמרצה אורח באוניברסיטת בן־גוריון, וכמרצה בפורומים שונים בארץ ובחו״ל. עמיר כותב בעיתוני הארץ וחו״ל בנושאים פוליטיים וחברתיים. השתתף קבוע בתכנית הרדיו השבועית ״על ימין ועל שמאל״ (עם גאולה כהן). לעמיר הוענק דוקטור לשם כבוד מטעם מכון וייצמן למדע ומטעם אוניברסיטת בן־גוריון. אלי עמיר מתגורר בירושלים.

נכתב על־ידי בתיה שמעוני עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית
[מקורות נוספים: גרנות, ויקיפדיה, המכון לתרגום ספרות עברית, Электронная еврейская энциклопедия]
[צילום: Joe Malcolm]

ספריו:

תרנגול כפרות (תל־אביב : עם עובד, תשמ״ד 1983) <תורגם לאנגלית וגרמנית>
Scapegoat : a novel / translated by Dalia Bilu (London : Weidenfeld and Nicolson, 1987)
Nuri: vom Irak ins Land der Väter : Roman / Übers.: Lore Hartmann-von Monakow (Zürich : Freunde des Schweizer Kinderdorfs Kirjath Jearim, 1988)
Nuris Vorstellung : Roman / Übers. von Lore Hartmann-von Monakow (Frankfurt am Main : Alibaba-Verlag, 1994)
Im Schatten der Orangenhaine / aus dem Hebr. von Stefan Siebers (Bergisch Gladbach : BLT, 2004)
מפריח היונים (תל־אביב : עם עובד, תשנ״ג 1992) <תורגם לגרמנית מאנגלית>
Der Taubenzüchter von Bagdad : Roman / aus dem Englischen von Karina Of, Petra Post und Andrea von Struve (München : Europa Verlag, 1998) <״Die deutsche Übersetzung basiert auf der autorisierten Übertragung aus dem Hebräischen ins Englische von Hillel Halkin״>
תרנגול כפרות / עיבד לעברית קלה אלכס זהבי (ירושלים : הרשות המשותפת לחינוך יהודי ציוני, המחלקה לחינוך ולתרבות יהודיים בגולה, תשנ״ג 1993)
אהבת שאול (תל־אביב : עם עובד, תשנ״ח 1998) <תורגם לגרמנית>
Shauls Liebe : Roman / aus dem Hebräischen von Stefan Siebers (Bergisch Gladbach : Edition Lübbe, 2000)
מפריח היונים (תל־אביב : עם עובד, 1999) <״נוסח מקוצר״> <עורכת הנוסח המקוצר רינה צדקה>
פגישה עיוורת (ירושלים : כתר, 2000)
יסמין (תל־אביב : עם עובד, תשס״ה 2005)
מה שנשאר (תל־אביב : עם עובד, תשע״א 2010)
נער האופניים (תל־אביב : עם עובד, תשע״ט 2018)
מחרוזת ענבר : פרקי חיים (תל־אביב : הוצאת עם עובד, תשפ״ג 2023) <עריכה – יובל שמעוני>

עריכה:

שורש אחד וענפים רבים : סיפור קליטתם של בני נוער מאתיופיה בעליית הנוער / עורכים אלי עמיר, אלכס זהבי ורות פרגאי (ירושלים : הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשנ״ז 1997)

על המחבר ויצירתו:

ספרים:

אברהם־איתן, רחלי. מבגדאד לישראל : עיון משווה בטרילוגיה של אלי עמיר: יסמין מול מפריח היונים ותרנגול כפרות (תל־אביב : עם עובד, תשע״א 2011)
Mathew, Beeba. Layers of identity in Israeli minority literature : a comparative reading of Eli Amir and Sami Michael (Beer Sheva, Sept. 2011) <Thesis (M.A.)--Ben-Gurion University of the Negev>

מאמרים:

עמיר, אלי. ״אני חי בהרמוניה בין התרבויות ושואף לסינתזה בין מזרח למערב״. כיוונים חדשים, חוב׳ 14 (סיון תשס״ו, יוני 2006), עמ׳ 103–110.
אורן, יוסף. סופרי הזמן הצהוב. מקור ראשון, שבת, י״ט בשבט תשס״ו, 17 בפברואר 2006, עמ׳ 6–7; סיפור של אהבה נכזבת. מקור ראשון, שבת, כ״ו בשבט תשס״ו, 24 בפברואר 2006, עמ׳ 7, 22 <דיון בכתיבתם של ״סופרי השמאל״ עמוס עוז, א.ב. יהושע, אלי עמיר, סמי מיכאל, דויד גרוסמן, רונית מטלון, אשכול נבו ומאיר שלו> <נוסח מורחב נדפס בספרו משבר ערכים בסיפורת הישראלית (ראשון לציון : יחד, תשס״ז 2007), עמ׳ 17–30>
ברג, ננסי. להביע את הריח : על סופרים יוצאי עיראק. עתון 77, גל׳ 180 (שבט תשנ״ה, ינואר 1995), עמ׳ 14–16, 17.
חקק, לב. דברים קצרים על אלי עמיר ועל יצירתו. הדואר, שנה 78, גל׳ י״ז (כ״ה בתמוז תשנ״ט, 9 ביולי 1999), עמ׳ 18–19 <הקדמה להרצאתו של אלי עמיר בכנס בינלאומי של האיגוד הלאומי של פרופסורים לעברית, יוני 1999>

על ״תרנגול כפרות״

מלצר, אלון. אלי עמיר תרנגול כפרות (תל־אביב : אור־עם, תשנ״ג 1993). 172 עמ׳. -- <סדרה לעיון וללימוד>
הגורני־גרין, אברהם. אלי עמיר – תרנגול כפרות. בספרו: משא ועיון : מסות על לשון, חינוך וספרות (תל־אביב : אור עם, תשנ״ג 1992), עמ׳ 162–164.
בחור, יונה. תרנגול כרות־ראש. עתון 77, גל׳ 54–55 (סיוון–תמוז תשמ״ד, יוני–יולי 1984) עמ׳ 69 <נדפס גם בספרה: רשימות על ספרות (תל־אביב : ירון גולן, 1993), עמ׳ 89–91>

על ״מפריח היונים״

אורן, יוסף. ״מפריח היונים״ – אלי עמיר. בספרו: ספרות וריבונות (ראשון לציון : יחד, תשס״ו 2006), עמ׳ 111–130.
בנימיני, יפה. הרומן ״מפריח היונים״ מאת אלי עמיר : עיונים ודרכי הוראה (תל־אביב : עם עובד,תשנ״ה 1994)
דרורי, איתמר. בבל כפנטזיה, כתסביך וכממשות : על מפריח היונים לאלי עמיר. מכאן, כרך יז (תשע״ח, ספטמבר 2017), עמ׳ 201–224.
הגורני־גרין, אברהם. הפריחה העיראקית. בספרו: בחבלי שלום : מסות על השלום והשלם (אבן־יהודה : רכס, 1994), עמ׳ 98–99.
Feingold, Ben-Ami. A broad and objective historic view. Hebrew Modern Literature, N.S., no. 11 (Autumn/Winter 1993), pp. 41–43.

על ״אהבת שאול״

אליאני־שורוק, פנינה. ייסורי האהבה וכאב ההחמצה (על אהבת שאול מאת אלי עמיר). קשר עין: ירחון ארגון המורים העל־יסודיים, גל׳ 82 (1998), עמ׳ 18.
בורג, אברהם. סיפור השסע הישראלי. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 263 (י״ג באדר תשנ״ח, 11 במארס 1998), עמ׳ 7.
בלאט, אברהם. בין נכסי חומר לכשל רומנטי. מאזנים, כרך ע״ב, גל׳ 11 (1998), עמ׳ 62–63.
גוטקינד, נעמי. ״אהבת שאול״ – החמצה. הצופה, כ״ד בשבט תשנ״ח, 20 בפברואר 1998, עמ׳ 6.
זמיר, צחי. רומן יצרי וכואב. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, כ״ב באדר תשנ״ח, 20 במארס 1998, עמ׳ 30.
כץ, אבי. להזמין אוכל סמ״ך טי״תי ביתי. הארץ, תרבות וספרות, כ״ב באדר תשנ״ח, 20 במארס 1998, עמ׳ ד 1.
מנצור, יעקב. הערות לשון, משלבים ולהגים בספרו של אלי עמיר ״אהבת שאול״. לשוננו לעם, מחזור נ׳, חוב׳ ב (טבת–אדר תשנ״ט, ינואר–מארס 1999), עמ׳ 80–92.
פרליס, איזה. בנפתולי דורו. הדאר, שנה 77, גל׳ כ׳ (כ״ט באב תשנ״ח, 21 באוגוסט 1998), עמ׳ 14–15.
שי, אלי. עדות ואהבות. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות, כ״ד בשבט תשנ״ח, 20 בפברואר 1998, עמ׳ 28.

על ״פגישה עוורת״

הולצמן, אבנר. חטיפים. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות, ז׳ באדר תשס״א, 2 במארס 2001, עמ׳ 26–27.
ניב, טל. אופס, גמרתי. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 429 (כ״ג באייר תשס״א, 16 במאי 2001), עמ׳ 6.

על ״יסמין״

רב־שיח – יהודים וערבים לאחר מלחמת 1967 : בעקבות ״יסמין״ של אלי עמיר. המזרח החדש, כרך מ״ח (תשס״ט 2009), עמ׳ 212–244 <ערך – מאיר חטינה>
אופנהיימר, יוחאי. ״כובש עדין שלי״. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 624 (ל׳ בשבט תשס״ה, 9 בפברואר 2005), עמ׳ 4.
אורן, יוסף. אהבה בלתי־אפשרית בצילה של החמצה פוליטית. האומה, שנה מ״ב, גל׳ 160 (קיץ תשס״ה, יוני 2005), עמ׳ 85–95 <נוסח מורחב נדפס בספרו: ספרות וריבונות (ראשון לציון : יחד, תשס״ו 2006), עמ׳ 149–165>

בן־דב, ניצה. שפה, מחסום ואהבה ביסמין של אלי עמיר : רומן מלחמת ששת הימים. בספרה: חיי מלחמה : על צבא, נקמה, שכול ותודעת המלחמה בפרוזה הישראלית (ירושלים ותל־אביב : הוצאת שוקן, עמ׳ 195–234.

בר־יוסף, חמוטל. המתח הישראלי־ערבי והמערבי־מזרחי. כוונים חדשים, חוב׳ 12 (תמוז תשס״ה, יולי 2005), עמ׳ 274–278.

הכהן, רן. תרנגול חזרות. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – ספרות, י״ח בשבט תשס״ה, 28 בינואר 2005, עמ׳ 28–29.

ויג, שושנה. ספרות ופוליטיקה – ריאיון עם הסופר אלי עמיר על ספרו יסמין. e-mago <מקוון>, אוגוסט 2005.

ויג, שושנה. ספרות ופוליטיקה. מאזנים, כרך ע״ט, גל׳ 4–5 (תשרי–חשון תשס״ו, אוקטובר–נובמבר 2005), עמ׳ 20–23.

למברגר, דורית. ״בלי לרדד אותם לסטריאוטיפים״. הצופה, המוסף, כ״ח באדר ב תשס״ה, 8 באפריל 2005, עמ׳ 14.

מלמד, אריאנה. קלישאה לכל פועל. ידיעות אחרונות Ynet <מקוון>, 21 בינואר 2005

מלצר, יורם. כובש נאור וערביה משכילה. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, ט׳ באדר א תשס״ה, 18 בפברואר 2005, עמ׳ 26.

צח, רונית. מקופחים, נמאסתם. ידיעות אחרונות, 7 ימים, ד׳ בשבט תשס״ה, 14 בינואר 2005, עמ׳ 46–50 <ראיון>

שיזף, נועם. אבל אתם בעצמכם ערבים, לא? מעריב nrg <מקוון>, 9 בפברואר 2005.

על ״מה שנשאר״

אביטוב, ירון. מה שנשאר. מאזנים, כרך פ״ה, גל׳ 1 (ניסן תשע״א, אפריל 2011), עמ׳ 45.
בר־און, יעקב. קרב תרנגולים. מקור ראשון, כ״ז בטבת תשע״א, 3 בינואר 2011, עמ׳ 8 <שיחה עם הסופר עם צאת ספרו>
גבאי, צבי. אחרי שלושים שנה. עתון 77, גל׳ 353 (ניסן תשע״א, אפריל 2011), עמ׳ 6.
גוברין, נורית. שתי פנים ללב. האומה, גל׳ 182 (קיץ תשע״א, יוני 2011), עמ׳ 99–105.
גלסנר, אריק. החמצה. מעריב, תרבות – ספרות, י״ז בטבת תשע״א, 24 בדצמבר 2010, עמ׳ 22–23 <פורסם גם באתרו של אריק גלסנר>
הרצוג, עמרי. גילה את ליבו. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 930 (ט״ו בטבת תשע״א, 22 בדצמבר 2010), עמ׳ 4.
פרחומובסקי, מרט. עוף מכובס. וואלה!תרבות <מקוון>, 16 בדצמבר 2010.
שלו, שרון. מה שנשאר / אלי עמיר. קואלת ספרים <מקוון>, 31 בדצמבר 2010.

על ״נער האופניים״

גוברין, נורית. הוא יהיה בגדאדי בביתו ובן המערב בצאתו. הארץ, תרבות וספרות, כ״ד באדר א׳ תשע״ט, 1 במארס 2019, עמ׳ 1, 4.
מירב־ששון, תמי. בין אוקספורד לכתונת פסים : ראייה רב־תחומית של סיפור יוסף ואחיו דרך הספר נער האופניים וסיפורו של הסופר אלי עמיר (רמת גן : אוניברסיטת בר־אילן, שבט תש״ף, פברואר 2020)