מרדכי
טביב נולד בי"ג בחשון תרע"א, 14 בדצמבר 1910 בראשון לציון, שנה לאחר שהוריו עלו מתימן. מגיל צעיר יצא לעבודה, לסייע בפרנסת המשפחה.
בימי מלחמת העולם השנייה התנדב לצבא הבריטי, ובמלחמת השחרור שירת ביחידת חיל חינוך ועסק בעריכה והבאה לדפוס. בצד כתיבתו עבד במוסדות ההסתדרות ובמוסדות מפא"י, ולימים גם ריכז את המחלקה הערבית של ההסתדרות.
ראשית פירסומו - שירים (במוסף הספרותי של 'דבר', 1938) ולאחר מכן פרוזה
(ב'עיתים', 1946) ומאז נתפרסמו סיפוריו בכתבי-עת ובעיתונות. ספרו הראשון, "כעשב השדה", מחיי העדה התימנית בארץ, יצא לאור בשנת 1948 ועורר הדים רבים בציבור.
בנוסף לכתיבת ספרים פרסם גם שירים. אחדים משיריו הולחנו במנגינות תימניות מסורתיות.
ב-1962 כתב את התמליל לאורטוריה "תיקון חצות" של המלחין מרדכי סתר. מחזהו "כינורו של יוסי" על נושא השכול, נלמד שנים רבות במערכת החינוך. מרדכי טביב היה הראשון לכתוב על חיי העדה התימנית מתוכה, בניגוד לספריו של חיים הזז למשל, שכתב על העדה התימנית מבחוץ. לשונו מיוחדת במינה, מעורבת בזכרי לשון של ערבית יהודית תימנית ובהשפעה משנאית מורגשת.
אחיו הבכור היה העסקן וחבר הכנסת הראשונה אברהם טביב. מרדכי טביב נפטר
בכ"א בטבת תשל"ט, 20 בינואר 1979, בעיר
הולדתו, ראשון לציון.
[מקור: קרסל, גרנות, לקסיקון הקשרים לסופרים ישראליים,
ויקיפדיה,
ITHL]
[צילום תחתון: יעקב אביאל]
הגורני-גרין, אברהם. טביב בבית
חביב. בספרו:
משא ועיון : מסות על לשון, חינוך
וספרות (תל אביב : אור עם, תשנ"ג 1992), עמ' 68־71 <דברים
בערב עיון למרדכי טביב במלאות עשור למותו. בבית חביב, המדרשה לחיבת ציון,
ראשון לציון, 7 בנובמבר 1989>
הלוי, יוסף. על הגאולה ועל התמורה : בין אבות לבנים
ביצירתו של מרדכי טביב. בתוך: ארחות תימן : שערים בארחות תימן, לשון, היסטוריה וחברה, חקרי ספרות, תרבות חמרית / העורכים: שלום
ב"ר סעדיא גמליאל, מישאל מסורי כספי, שמעון אביזמר (ירושלים: מכון שלום לשבטי ישורון,
התשמ"ד 1984), עמ'
320־338 <כונס בספרו דמות ודיוקן עצמי : היהודי מתימן
בספרות העברית / בעריכת שלום סרי (תל-אביב : אעלה בתמר, תשנ"ה 1995), עמ'
215־232; חזר ונדפס גם בתוך יוצאי תימן בארץ-ישראל : אסופת מאמרים /
עורכת, בת-ציון עראקי קלורמן (רעננה : האוניברסיטה הפתוחה ויד יצחק בן-צבי,
תשס"ו 2006), עמ' 389־406>
הלוי, יוסף. מוטיבים משכיליים ביצירתו של מ' טביב. בספרו: דמות ודיוקן עצמי : היהודי מתימן
בספרות העברית / בעריכת שלום סרי (תל-אביב : אעלה בתמר, תשנ"ה 1995), עמ'
239־242.
הלוי, יוסף. בעבותות ישן וחדש : שירתו של מרדכי טביב בין השנים תר"ץ-תש"ג וזיקתה לשירה העברית החדשה והמודרניסטית. בתוך:
מבועי אפיקים - ספר היובל : מחקרים במורשת יהדות תימן ותרבותה / בעריכת יוסף דחוח-הלוי (תל-אביב: אפיקים, תשנ"ו 1995), עמ' 49־84.
הלוי, יוסף. היהודי מתימן בעיני עצמו - מבעד למעמדות קומיים. בתוך:
מבועי אפיקים - ספר היובל : מחקרים במורשת יהדות תימן ותרבותה / בעריכת יוסף דחוח-הלוי (תל-אביב: אפיקים, תשנ"ו 1995), עמ' 85־96 <על יצירתו של דוד בן שמור, "אהבה ואיבה", ויצירותיו של מרדכי טביב>
<כונס בספרו דמות ודיוקן עצמי : היהודי מתימן בספרות העברית / בעריכת שלום
סרי (תל-אביב : אעלה בתמר, תשנ"ה 1995), עמ' 253־263>
הלוי, יוסף. שירת הילדים אשר למ' טביב. מעגלי קריאה, חוב' 21 (תשנ"ב), עמ' 31־38 <נדפס גם בספרו
בסוד יחיד ועדה : מסורת התחדשות ובשורה בספרות העברית של בני המזרח / ערך אפרים חזן (רמת-גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ג 2003)>
פלאי, משה. ניתק מיתר בכינורו של
מרדכי טביב.
הדואר, שנה נ"ח, גל' י"ד (י"ב בשבט תשל"ט, 9 בפברואר 1979), עמ'
220־221.
על "כעשב השדה"
אורן, יוסף. בין שני עולמות.
הדואר, שנה נ"ח, גל' י"ד (י"ב בשבט תשל"ט, 9 בפברואר 1979), עמ'
221.
גוברין, נורית. חדרי-חדרים :
ביקורת סדרי הלימוד ב"חדר" בספרות העברית לדורותיה. מורשת ישראל:
כתב-עת ליהדות ולציונות, גל' 1 (כסלו תשס"ה, נובמבר 2004), עמ' 56־77 <דיון
ב"נפש רצוצה" לש. בן-ציון, ב"כעשב השדה" למרדכי טביב וב"שתיקת התרנגול"
לבן-ציון יהושע>
ישעיהו, ישראל. מפנקסו של קורא: "כעשב השדה" (מאת
מרדכי טביב). אשמרת, שנה ג', גל' 5 (73) (כ"ה בשבט תש"ח, 5
בפברואר 1948), עמ' 5 <נדפס גם ב'במעלה', כרך י"ח, גל' 3 (403) (י' באדר א'
תש"ח, 20 בפברואר 1948), עמ' 48; וב'דבר',
א' באדר ב' תש"ח, 12 במארס 1948, עמ' 8>
קורצווייל, ברוך. "כעשב השדה". בטרם,
ח' בסיון תש"ח <כונס בספרו חיפוש הספרות הישראלית : מסות ומאמרים / ערכו צבי לוז וידידיה יצחקי (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשמ"ב 1982), עמ' 134־137>
הלוי, יוסף. בין 'כינורו של יוסי' ל'תהילה'
[לש"י עגנון]. בספרו: דמות ודיוקן עצמי : היהודי מתימן
בספרות העברית / בעריכת שלום סרי (תל-אביב : אעלה בתמר, תשנ"ה 1995), עמ'
233־237.
על "מסע לארץ הגדולה"
בצלאל, יצחק. מסע מאוחר לילדות : ראיון עם מרדכי טביב.
משא (מצורף ל'למרחב'), 30 באוגוסט 1968, עמ' א-ב <חזר ונדפס בספרו:
הכל כתוב בספר : עם סופרים בישראל כיום (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד,
תשכ"ט 1969), עמ' 167־173>
מרדכי
טביב נולד בי"ג בחשון תרע"א, 14 בדצמבר 1910 בראשון לציון, שנה לאחר שהוריו עלו מתימן. מגיל צעיר יצא לעבודה, לסייע בפרנסת המשפחה.
בימי מלחמת העולם השנייה התנדב לצבא הבריטי, ובמלחמת השחרור שירת ביחידת חיל חינוך ועסק בעריכה והבאה לדפוס. בצד כתיבתו עבד במוסדות ההסתדרות ובמוסדות מפא"י, ולימים גם ריכז את המחלקה הערבית של ההסתדרות.
ראשית פירסומו - שירים (במוסף הספרותי של 'דבר', 1938) ולאחר מכן פרוזה
(ב'עיתים', 1946) ומאז נתפרסמו סיפוריו בכתבי-עת ובעיתונות. ספרו הראשון, "כעשב השדה", מחיי העדה התימנית בארץ, יצא לאור בשנת 1948 ועורר הדים רבים בציבור.
בנוסף לכתיבת ספרים פרסם גם שירים. אחדים משיריו הולחנו במנגינות תימניות מסורתיות.
ב-1962 כתב את התמליל לאורטוריה "תיקון חצות" של המלחין מרדכי סתר. מחזהו "כינורו של יוסי" על נושא השכול, נלמד שנים רבות במערכת החינוך. מרדכי טביב היה הראשון לכתוב על חיי העדה התימנית מתוכה, בניגוד לספריו של חיים הזז למשל, שכתב על העדה התימנית מבחוץ. לשונו מיוחדת במינה, מעורבת בזכרי לשון של ערבית יהודית תימנית ובהשפעה משנאית מורגשת.
אחיו הבכור היה העסקן וחבר הכנסת הראשונה 
