נח שטרן

לקסיקון הספרות העברית החדשה
בעריכת חבר ספרנים

לקסיקון הספרות העברית. לוגו באדיבות תמיר להב-רדלמסר

נח שטרן (1912–1960)

<בהכנה>

Noah Stern

    נח שטרן נולד ב-1912 בעיירה הליטאית יאנובה. במלחמת העולם הראשונה טולטלה משפחתו עם פליטים רבים מיהודי ליטא, עד שהשתקעה זמנית בעיר בוברויסק. בתום המלחמה חזרו לעיירתם. ב-1924 שלחוהו הוריו לקובנה ללמוד בה בגימנסיה העברית, ושם החל בפעילות ספרותית בקרב חבורת התלמידים שמתוכה צמחו לימים כמה סופרים בעברית וביידיש, ובהם לאה גולדברג. ב-1926 פורסם שירו הראשון בכתב-העת הקובנאי נתיבות, שנעשה לו במת-קבע עד 1929. באותה שנה, אחרי תקופת לימודים קצרה באוניברסיטת קובנה, יצא לקנדה על-פי הזמנת קרוביו, ולמד שנה אחת בקולג׳ של אוניברסיטת אוטאווה. ב-1930 עבר לארצות-הברית ולמד באוניברסיטת הרוורד, בה סיים בהצטיינות ב-1934 תואר ראשון בספרות אנגלית. באותן שנים פרסם משיריו בעיתונות העברית האמריקנית, וזכה לעידודם ולידידותם של סופרים עברים מקומיים. המשיך את לימודיו באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק בעזרת מלגת הצטיינות, והתעתד להתמחות ביצירת ת״ס אליוט, אך לאחר שנה קטע את לימודיו, כנראה מחמת הצטברות של מועקות אישיות, ובסוף 1935 עלה לארץ-ישראל. בארץ נע בין עיסוקים רבים. עבד בין השאר כמתרגם ידיעות מן הרדיו במערכת דבר, כמרצה לעת מצוא, כמורה לאנגלית בבתי ספר שונים וכיועץ ספרותי לתיאטרון ׳אוהל׳, אולם התקשה למצוא לו מקום מבחינה אישית ומקצועית גם אחרי שעבר ב-1941 מתל-אביב לירושלים. מתוך תחושתו כנטע זר בין הקבוצות שהרכיבו את המערך הספרותי בארץ-ישראל ניסה לרכז סביבו ב-1937 קבוצת סופרים צעירים וחדשנים, אך היוזמה גוועה בראשיתה, כמו גם נסיונו לייסד כתב-עת והוצאת ספרים משלו. באותן שנים פרסם בעיתונות הספרותית משיריו (בעיקר במוסף ׳דבר׳ בעריכת דב סדן ובירחון גליונות של יצחק למדן), וכן מסות ורשימות ביקורת על הספרות האנגלית והאמריקנית בת הזמן. ב-1940 פרסם בספרון מיוחד את תרגומו לפואמה ארץ השממה של אליוט, והוא ספרו היחיד שהופיע בחייו.
    ב-1942 התגייס נח שטרן לבריגדה היהודית, ושירת ארבע שנים בעיקר בחזית איטליה. בשובו ארצה התגורר בתל-אביב ובירושלים, וחזר לפרסם שירים בעיתון דבר. ב-1947 הופיע תרגומו לרומן בן כושים של ריצ׳רד רייט. במלחמת העצמאות הועסק כמרצה בשירות התרבות של צה״ל. עבד כמורה לעברית באולפן ׳עציון׳ בירושלים, שימש בהוראת ספרות בקיבוץ נען, ולאחר מכן התקבל לתקופת נסיון לקיבוץ רמת רחל. מחלת הנפש שכנראה קיננה בו מזה שנים החריפה באותה תקופה, ובהשפעתה ניסה ב-1953 להרוג בחניקה אחד מחברי רמת רחל. הוא נדון לחמש שנות מאסר וריצה אותן בכלא רמלה, שם ערך את בטאון האסירים, הד הכלוא. אחרי שחרורו מן הכלא ניסה לחדש את עבודתו הספרותית, ותרגם מבחר מסות של וירג׳יניה וולף שלא ראה אור. לאחר שהתדרדר מצבו אושפז בבית החולים לחולי נפש בבת-ים, ושם איבד את עצמו לדעת בכ״ח באלול תש״ך, 20 בספטמבר 1960.
    שירתו של נח שטרן משקפת בנושאיה את תחנות חייו השונות. משוקעים בה רשמי הנוף המתחלפים מליטא לצפון אמריקה ומשם לארץ-ישראל, ועולות ממנה חוויות ההיקלטות הקשה בארץ בשנות השלושים. חטיבה גדולה משיריו נכתבה בשנות מלחמת העולם השנייה על יסוד הרשמים שצבר בשירותו הצבאי ברחבי אירופה. מצד אחד ניכרים בשירתו דחף של הזדהות עם הקולקטיב הלאומי במאבקיו ושאיפה למעורבות בחוויות הקיבוציות הגדולות של הזמן, ומצד אחר יש בה חטיבות אינטימיות החושפות נפש אנינה, סבוכה ומיוסרת של מי שנגזר עליו להיוותר בבדידותו. אולם עיקר ייחודה של שירתו נעוץ באופן שהפנימה ופיתחה את הישגי המודרניזם האנגלו-אמריקני, וזאת כבר בשנות השלושים, כעשרים שנה לפני שנוסח זה כבש לו מקום במרכז השירה העברית ביצירתם של נתן זך ובני דורו. בראשית דרכו בליטא נטה לכתוב שירת נוף מלנכולית רכה ומרפרפת, שניכרת בה, כפי שציין בעצמו, השפעת האימפרסיוניזם של יעקב פיכמן. בשנותיו הראשונות באמריקה נכבש בקסם האימאג׳יזם נוסח עזרא פאונד, ועיצב בשירתו חוויות חושיות ממוקדות, זעירות ומדויקות, כגון מראה חמש טיפות גשם המתנפצות ארצה (׳גשם קיץ׳) או מראה עינו העגולה והנבונה של סנאי הסוקר את הנוף השרבי (׳סוף קיץ בקנדה׳). בהדרגה התפתח הנוסח הבשל של מיטב שירתו, העומד בסימן השפעתה המובהקת של שירת ת״ס אליוט. בין סימניו של נוסח זה: התבוננות במציאות בפיכחון אירוני, זיקה מוחשית להיבטים היומיומיים הפרוזאיים של הקיום, כיבוש הריגוש, מבע שירי מאופק הנזהר מהפלגות פיוטיות צבעוניות ומפיגורות לשוניות פאתטיות, שילוב רבדים אינטלקטואליים-מושגיים במבע השירי, קיטוע הרצף השירי והמרתו במבנים אסוציאטיביים רב-קוליים סבוכים. כל התכונות האלה באו לידי מיצוי בשירו החשוב ביותר, ׳מכתב ביניים׳ (1942), המכיל חשבון-נפש אישי ולאומי נוקב, מסע מפוכח על פני נופיה הממשיים של ארץ-ישראל בעונות השנה המתחלפות ובחינה נוקבת של הוויית החולין המתרקמת בה, תוך כדי התעמתות מתוחכמת עם הנורמות הרווחות של השירה העברית בת הזמן. בשעה שפורסם השיר לראשונה שלט בשירה העברית הצעירה הנוסח הניאו-סימבוליסטי הניגוני והצבעוני ששיאו בשירת אלתרמן. רק כעבור שנים רבות הוכרה חלוציותה של שירת נח שטרן, שהציעה במיטבה נוסח מודרניסטי אחר, ׳אפור׳ ופרוזאי, והיוותה תקדים למגמות שהתפתחו בשירת דור המדינה משנות החמישים.
    כתביו של נח שטרן (שירה, פרוזה, מסות ותרגומים) כונסו ב-1966 בכרך בין ערפלים בידי אברהם ברוידס, ושוב במהדורה מורחבת ומתוקנת ב-1973 בידי חיים נגיד, ועוררו תגובה ערה וחמה בביקורת. ב-2002 הופיע מבחר משיריו בשם אגרוף גורלו המר בעריכת רן יגיל ועמוס אדלהייט. חייו הטראגיים, ובמיוחד פרשת משפטו ומאסרו, שימשו בסיס לרומן נקישות ורמזי אור מאת רן יגיל (2003).

נכתב על-ידי אבנר הולצמן עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית
[מקורות נוספים: קרסל, ויקיפדיה, Электронная еврейская энциклопедия]

ספריו:

בין ערפלים : שירים, תרגומים ורשימות (תל-אביב : אגודת הסופרים העברים בישראל על ידי מחברות לספרות, תשכ״ו 1966) <הביא לבית הדפוס והקדים מבוא אברהם ברוידס>
בין ערפלים : שירים, תרגומים, רשימות (תל-אביב : אגודת הסופרים העברים : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל״ד 1973) <מלוקטים בצירוף אחרית דבר בידי אברהם ברוידס ; מבוא וביבליוגרפיה - חיים נגיד> <מהד׳ שניה מתוקנת ומורחבת>
אגרוף גורלו המר : מבחר שירים (תל אביב : עמדה/ביתן, 2002) <בעריכת רן יגיל ועמוס אדלהייט>
כל השירים (חיפה : פרדס הוצאה לאור, תשע״ט 2018) <כולל מונוגרפיה מאת סיגל נאור פרלמן על נח שטרן: ״לברוח מהחיות המכוערות״>

תרגום:

ארץ השממה / ת.ס. אליוט (תל אביב : ספר, ת״ש) <פואימה>
בן כושים : מגילת ילדות ונערות / ריצ׳רד רייט (תל אביב : עם עובד, תש״ז)
בן כושים / ריצ׳רד רייט (תל אביב : עם עובד, (תשכ״ב 1961) <מהד׳ שניה>

על המחבר ויצירתו:

ספרים:

יגיל, רן. נקישות ורמזי אור : מדינת ישראל נגד נח שטרן : רומן (תל-אביב : עמדה/״ביתן״, תשס״ג 2003) <רומן ביוגרפי>
על הספר:
- אלמוג, רות. נח שטרן בארץ נחש צפע ושפיפון. הארץ, תרבות וספרות, ח׳ באלול תשס״ג, 5 בספטמבר 2003, עמ׳ ה 3.
- מלצר, יורם. מתייחס לשוליים. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, כ״ז בסיוון תשס״ג, 27 ביוני 2003, עמ׳ 24.
- מלצר, יורם. חברים למקצוע. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, י׳ באב תשס״ג, 8 באוגוסט 2003, עמ׳ 36.
- שץ, אבנר. המשורר כנאשם ברצח. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - ספרות, י״ח בתמוז תשס״ג, 18 ביולי 2003, עמ׳ 27–28.

מאמרים:

גנוסר, יאירה. נח שטרן – מונטה אוליו. עתון 77: לספרות ולתרבות, גל׳ 82–83 (כסלו-טבת תשמ״ז, נובמבר-דצמבר 1986), עמ׳ 17, 29 <על השיר ״שחר בירושלים״>
גרודזנסקי, שלמה. לזכרו של נח שטרן : שלושים למותו. דבר, ל׳ בתשרי תשכ״א, 21 באוקטובר 1960, עמ׳ 7.
גרודזנסקי, שלמה [ש. גר.]. למקרא שיר של נח שטרן. אמות, שנה ב׳, חוב׳ ג׳ (ט׳) (כסלו-טבת תשכ״ד, דצמבר-ינואר 1963/4), עמ׳ 105–108 <נוסח מורחב חזר ונדפס בספרו אוטוביוגראפיה של קורא (1975), עמ׳ 116–132>
וייכרט, רפי. כתף אחת עיקשת. מאזנים: ירחון לספרות, כרך ע״ו, גל׳ 3 (תמוז תשס״ב, יוני 2002), עמ׳ 26–27 <על שירו של נח שטרן ״קרבן הנעורים״ ועל נח שטרן עצמו>
זוסמן, עזרא [ע.ז.] לזכרו של נח שטרן : שלושים למותו. דבר, ל׳ בתשרי תשכ״א, 21 באוקטובר 1960, עמ׳ 7.
זך, נתן. רק נצנוצים של יופי: נתן זך על המשורר נוח שטרן <כולל השיר ״ראיתיך ארצי״>. הד החינוך, אפריל 1997, עמ׳ 23.
זנדבנק, שמעון. ת. ס. אליוט והשירה העברית: שני אספקטים. סימן קריאה: רבעון מעורב לספרות, חוב׳ 5 (1976), עמ׳ 179–189 <המאמר בוחן את השפעת ת״ס אליוט על השירה העברית בשני היבטים: האחד - בהשפעתו על נח שטרן, השפעה תימאטית בעיקר, אף שאינה נעדרת השלכות צורניות. השני - בהשפעתו על שירת נתן זך. בעוד שההשפעה על שטרן מתבטאת בשיר אחד בעיקר והיא השפעה חד-פעמית ונטולה המשך מוגדר, הרי אצל זך נתעכלו התחבולות הפרוזודיות שבאו לו מאליוט לחלק מן הטכניקה שלו בכלל, ומאחר שיש לטכניקה זו המשך בשירת משוררים שלאחריו, ממילא יש המשך גם לאותו סוג השפעה שהשפיע עליו אליוט>
יגיל, רן. חיי נח שטרן. מעריב, מוסף ראש השנה - ספרות וספרים, כ״ט באלול תשס״א, 17 בספטמבר 2001, עמ׳ 38 <פרקים מתוך הרומאן ״נקישות ורמזי אור - מדינת ישראל נגד נח שטרן״>
יגיל, רן. נקישות ורמזי אור: מדינת ישראל נגד נח שטרן. עמדה: ביטאון לספרות, גל׳ 9 (2001), עמ׳ 16–20 <שלושה פרקים מתוך רומן בכתובים>
יגיל, רן. נקישות ורמזי אור. מאזנים: ירחון לספרות, כרך ע״ה, גל׳ 6 (תמוז תשס״א, יוני 2001), עמ׳ 16–18 <מתוך ״מדינת ישראל נגד נח שטרן״>
יגיל, רן. מלכודת אש. מעריב, תרבות, ט״ז בניסן תשס״ט, 10 באפריל 2009, עמ׳ 26.
כהנא-כרמון, עמליה. לכל אחד נח שטרן שלו. מאזנים: ירחון לספרות, כרך ל״ב, גל׳ 1 (כסלו תשל״א, דצמבר 1970), עמ׳ 64–65 <בעקבות רשימתו של הארולד שימל - להלן>
לינק, ברוך. שירתו של נח שטרן וזיקתה למרכזי הספרות העברית בשנות השלושים. דברי הקונגרס העולמי העשירי למדעי היהדות, חטיבה ג׳, כרך 2 (תשמ״ט 1989), עמ׳ 289–294.
לינק, ברוך. מאמר נשכח של נח שטרן. מאזנים: ירחון לספרות, כרך ס״ה, גל׳ 1 (תשרי תשנ״א, ספטמבר 1990), עמ׳ 63–64 <על מאמרו ״בבואתו של דור המלחמה האנגלי״ שפורסם לראשונה ב׳דבר׳, כ״ט באלול תרצ״ו, 16 בספטמבר 1936, ובגליון זה של ׳מאזנים׳, עמ׳ 59–62>
לינק, ברוך. ביקורת הציונות בשירתו של נח שטרן. דברי הקונגרס העולמי האחד-עשר למדעי היהדות, חטיבה ג, כרך 3 (1993), עמ׳ 217–224.
מירון, דן. לחיות בעולם - תשוקה ומצוקה (על נוח שטרן ושירו ׳מכתב ביניים׳). דבר, י״ד בניסן תשנ״א, 29 במארס 1991, עמ׳ 24, 26; כ׳ בניסן תשנ״א, 4 באפריל 1991, עמ׳ 19–20 <חזר ונדפס בספרו נוגע בדבר : מסות על ספרות, תרבות וחברה (תל-אביב : זמורה-ביתן, תשנ״א 1991), עמ׳ 234–277>
נאור פרלמן, סיגל. ״החלום הגדול של אנשים קטנים נפנף לנגד עינינו, לא הניח לראות״, רשימה על הפואמה ״מכתב ביניים״ מאת נח שטרן. אודות <מקוון>, גל׳ 1 (4 בינואר 2017) *
קרמר, שלום. שירת נח שטרן. מאזנים: ירחון לספרות, כרך כ״ג, גל׳ 4–5, (אלול תשכ״ו-תשרי תשכ״ז, ספטמבר-אוקטובר 1966), עמ׳ 280–285.
קרפל, דליה. המנוח היה ערירי. הארץ, מוסף שבועי, י״ד באייר תשס״ב, 26 באפריל 2002, עמ׳ 18.
שימל, הרולד. דמות הסופר העברי: נח שטרן. מאזנים: ירחון לספרות, כרך ל״א, גל׳ 5–6 (תשרי-חשון תשל״א, אוקטובר-נובמבר 1970), עמ׳ 358–362 <הגיבה על כך עמליה כהנא-כרמון - לעיל>
שרון, יוסף. על עניינים שאינם רק שלי: 3. מאבק על נוכחות. סימן קריאה: רבעון מעורב לספרות, חוב׳ 15 (1982), עמ׳ 16–17 <הרהורים על השיר ״עץ הדר קטן לא תנ״כי״ מאת נח שטרן>

על ״בין ערפלים״

בר-יעקב, מ. נפש רצוצה : אסופת שיריו של נח שטרן. מעריב, ט׳ בתשרי תשכ״ז, 23 בספטמבר 1966, עמ׳ 17.
ברוידס, אברהם. על קוצו של פסיק : תשובה לביקורת. דבר, ט״ו בסיון תשכ״ו, 3 ביוני 1966, עמ׳ 8 <תשובה לביקורתו של שלמה גרודזנסקי - להלן>
גרודזנסקי, שלמה. שני משוררים עבריים שזכו לחסד-של-אמת ישראלי. דבר, א׳ בסיון תשכ״ו, 20 במאי 1966, עמ׳ 7, 8 <הגיב על כך אברהם ברוידס - לעיל>
מוקד, גבריאל. נח שטרן בראייה חוזרת. דבר, ז׳ בחשון תשכ״ז, 21 באוקטובר 1966, עמ׳ 8.
נגיד, חיים. מבוא לספרו של נח שטרן בין ערפלים (מהדורה שנייה, 1973), עמ׳ 5–44.
רוחני, א. ״להוציא יש מאין״. מאזנים, כרך ל״ח, גל' 3 (שבט תשל״ד, פברואר 1974), עמ' 179.

על ״אגרוף גורלו המר״

בז׳רנו, מאיה. ״משוט בארצות יגעים החושים״. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 508 (ט״ו בכסלו תשס״ג, 20 בנובמבר 2002), עמ׳ 7.
פורת, אלישע. אגרוף הגורל. עתון 77, גל׳ 267 (סיון תשס״ב, מאי 2002), עמ׳ 12–13.
פלד, עודד. וזה כל הלילה. זה הכל. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, כ״ח באייר תשס״ב, 10 במאי 2002, עמ׳ 29.

על ״ארץ השממה״ לת״ס אליוט

זינגר, משה. קומבינוזונים רטובים בפז שקיעה. הארץ, כ״א בשבט תש״ן, 16 בפברואר 1990, עמ׳ ב 8 <על תרגומו של נח שטרן לארץ השממה מאת ט. ס. אליוט>
רייך, אשר. משחק השחמט - קטע מתוך ״ארץ השממה״ של ת״ס אליוט בארבעה תרגומים. הארץ, תרבות וספרות, י״ז בכסלו תשס״ג, 22 בנובמבר 2002, עמ׳ ה 2 <על תרגומיהם של נח שטרן, מנחם בן, דליה גלבר ואסתר כספי>

על ״בן כושים״ לריצ׳רד רייט

בן-גריון, עמנואל. עם קריאה ראשונה: ריצ׳רד רייט - בן-כושים. דבר, י״ז בחשון תש״ח, 31 באוקטובר 1947, עמ׳ 3.
גולן, שמאי. ״בן כושים״. משא (מצורף ל׳למרחב׳), גל׳ 48 (א׳ בטבת תשכ״ב, 8 בדצמבר 1961), עמ׳ 6 <חזר ונדפס בספרו מסעותיי עם ספרים (הוד השרון : אסטרולוג, 2005), עמ׳ 158–160>