הרולד שימל, משורר, מתרגם ועורך, נולד בניו ג׳רזי, גדל והתחנך בניו־יורק. עלה ארצה ב־1962. קיבל תואר ראשון בספרות אנגלית וגרמנית באוניברסיטת קורנל, ניו יורק. לימד בחוגים לספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטאות חיפה ותל אביב. כתב ביקורת אמנות בכתבי העת ״קו״ ו״ציור ופיסול״. מתגורר בירושלים.
    שני ספריו הראשונים פורסמו באנגלית: First poems (Milella Lecce, 1962) ו־NOW: Poems by Robert Friend, Harrold Schimmel, Dennis Silk (1964). מ־1967 עבר לעברית ו״השירים״ (גט דאט, 1968) היה ספרו הראשון בעברית. נושא מרכזי בשירתו הוא ארספואטיקה. דרך העיסוק בספרות, באמנויות אחרות ובלשון מעוצבות תמונת העולם וזהותו של הדובר והמחבר המובלע כמשורר. למרות זאת, לא מדובר בשירה המנותקת מהמציאות, מהאקטואליה ומהביוגרפיה, אלא שהן ממוחזרות ומתווכות דרך המדיום הספרותי. לכן אך טבעי ששימל מקיים דיאלוג עקבי ורחב עם מגוון מקורות, קלאסיים ופופולריים, מהתקופה העתיקה ועד ימינו. למשל עם היהדות, המיתולוגיה היוונית, זן־בודהיזם ויוצרים ישראלים, אירופים ואמריקנים בספרות, באמנות, בקולנוע ובמוזיקה, כגון ברנר, ראב (״שירי מלון ציון״, 1974), ביאליק, טשרניחובסקי, פיכמן, צלאן, לסקר־שילר, תומרקין (״ארעא״, 1979), זך, אבידן, רביקוביץ, רודן, בלזק, הפסנתרן גלן גולד, הזמרים רמי קליינשטיין וברוס ספרינגסטין (״קש שיר״, 2008) ורבים אחרים. לחלק מהיוצרים מתייחס שימל כאל ידידים, גם אם לא הכירם אישית. קהל היעד שלו הוא הקהילה הספרותית שעמה הוא מזדהה, קהל בעל מיומנויות קריאה גבוהות, ולכן שימל מבכר בדרך כלל את הספרותיות על פני התקשורתיות.
חלק ניכר מספריו המאוחרים הוא קונספטואלי, עוסק בנושא אחד, לעתים כפואמה ארוכה בנוסח היצירות הקלאסיות הנרטיביות של המיתולוגיה היוונית, דנטה, מילטון ואחרים. לדוגמה, ספרו ״לוֹאֶל״ (1986) מוקדש כולו לעיצוב דמותו של המשורר רוברט לואל; ״הספריה״ (1999) הוא שיר הלל לספרייתו של הדובר, למעשה של שימל עצמו, וזאת גם באמצעות תצלומים שלה; ו״קש שיר״ הוא אוֹדָה קיומית על חיי היומיום של הדובר־המחבר בן השבעים. זהו ספרו התקשורתי ביותר והוא ניחן בהומור, בפרודיה עצמית, בארוס, במשחקי לשון וצליל ובשחרור של משורר המביט לאחור על חייו בהשלמה ומסתגל לקהילתו הספרותית ההולכת ומזדקנת, ואף נעלמת, כמו בפתיחה המקאברית־סנטימנטלית של שיר מס׳ שמ״ד: ״הִפְסַדְתִּי חַדְשׁוֹת שְׁמוֹנֶה אֲבָל בָּרוּר/ דָּלִיָה רַבִיקובִיץ׳ אֵינֶנָּה כַּרְמִי כַּרְטִיס/ סִדֵּר לְיָדָהּ לָשֶׁבֶת…״ כל שירי ״קש שיר״ מעוצבים בפורמט של שלושה בתים בני עשר שורות: שניים בני ארבע שורות והאחרון מעין קופלט, כסונטה נטולת בית, מה שמעניק לספר לכידות וייחוד צורניים. ספריו הפואמטיים כתובים כיחידות רצופות וארוכות, נטולות סימני פיסוק, המטשטשות לעתים את הגבול הז׳אנרי בין שירה לסיפורת. טשטוש זה בא לידי ביטוי צורני ישיר ב״נֹכַח״ (1995), ספר של שירה בפרוזה, ולכן כל שיריו מפוסקים, אולם התוכן אינו פרוזאי, אלא דווקא קשה לפענוח.
    הפואטיקה שלו לירית ומשלבת בין לכידות לפרגמנטריות, בין דיבור יומיומי לחידתיות ובין קונקרטי למופשט. לעתים, הפרגמנטרי בא לידי ביטוי במעברים חדים בין נושאים ובהתבוננות אינטנסיבית בפרטים, עד שהקונקרטי שב להפשטה. הוא מחבר בין האוטוביוגרפי, הקרוב, המוחשי והחולף, כמו שמות ספציפיים של אנשים ורחובות, לבין תיאורים חידתיים מופשטים בעלי רמת פיגורטיביות גבוהה. דרך נוספת המייחדת את הנוסח שלו היא עיצוב ניסויי של הפונטים והכותרת: בחלק מספריו הפונט גדול, מודגש וחגיגי (״ארעא״, ״לוֹאֶל״) והכותרת משולבת בשורת הפתיחה של השיר באמצעות הדגשתה בפונט גדול (״נֹכַח״).
    שימל תירגם לאנגלית משירת יהודה עמיחי, אבות ישורון, אסתר ראב, אצ״ג, ישראל פנקס, מרדכי גלדמן, מאיר ויזלטיר, נח שטרן ואחרים. ייסד וערך את כתב־העת לספרות ולאמנות בשפה האנגלית Get That (1967–1969), שיצא לאור בישראל. בשנת 2015 הוקדש גיליון שלם של הליקון ליצירתו ושמו ״הטלפון הצמוד לקיר בית הכנסת״. ספר שיריו האחרון עד כה הוא געזאנג פון הירש [שירת הצבי] (2017).

הרולד שימל בספריה הלאומית

יצירות הרולד שימל בפרויקט בן־יהודה

נכתב על־ידי גלעד מאירי עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
[מקורות נוספים: גרנות, המכון לתרגום ספרות עברית, ויקיפדיה]
[צילום: אביגיל שימל]

• First poems (Lecce : Edizioni Milella, 1962)
• NOW : poems by Robert Friend, Harrold Schimmel, Dennis Silk (Jerusalem : Ah׳shav, 1964)
• השירים (ירושלים : גט דאט, תשכ״ח) <בהכפלה>
• שירי מלון ציון (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ד)
• ארעא א–ח (תל אביב : ספרי סימן קריאה, תשל״ט) <לקט של שמונה שירים>
• לואֶל (תל־אביב : חדרים : גלריה גורדון, תשמ״ו 1986)
• ספר מדרש תדשא : ארעא י״ב (תל אביב : עם עובד, תשנ״ג 1993) <לקט שירים>
• נוכח : שיר (תל אביב : ביתן, תשנ״ה 1995) <שירים>
• From island to island / translated by Peter Cole (Jerusalem : Ibis Editions, 1997) תרגום של: השירים
• הספריה (רעננה : אבן חושן, תשנ״ט 1999) <שירים>
• קש : שיר (רעננה : אבן חושן, תשס״ח 2008)
• קצידה : שירים (ירושלים : דברי-ם : כרמל, תשס״ט 2009) <איורים – צבי טולקובסקי>
• הטלפון הצמוד לקיר בית הכנסת : מבחר שירים (תל־אביב : הליקון, תשע״ה 2014) <עריכה – דרור בורשטיין>
• געזאנג פון הירש = שירת הצבי (רעננה : אבן־חושן, תשע״ז 2017)

• Selected poems / Yehuda Amichai ; translated [from the Hebrew] by Assia Gutmann and Harold Schimmel, with the collaboration of Ted Hughes ; with an introd. By Michael Hamburger (Harmondsworth : Penguin Books, 1971)
• Songs of Jerusalem and myself / Yehuda Amichai (New York, Harper & Row, 1973)
• The early books of Yehuda Amichai (Riverdale-on-Hudson : Sheep Meadow Press, 1988)
• Poems of Esther Raab (Ramat Gan : The Institute for the Translation of Hebrew Literature, 1996)
• Thistles : selected poems of Esther Raab / translated by Harold Schimmel (Jerusalem : Ibis, 2002)
• The Syrian-African rift, and other poems / Avoth Yeshurun (Philadelphia : Jewish Publication Society, 1980)

• הרולד שימל במכון לתרגום ספרות עברית