פסח גינזבורג נולד בכפר ליפניקי, פלך ווהלין, אוקראינה, בכ"ב בניסן תרנ"ד, 28 באפריל 1894, הוא יום אחרון של פסח בגולה ועל כן נקרא שמו פסח - לאביו אריה הלל (עסקן צבורי, מורה עברי ומיסד חדר מתוקן) ולאמו ביילה בת אברהם פרידמן . למד בחדר המתוקן של אביו עברית ולימודי היהדות וגם לשונות לועזיות, הוסיף להשתלם בספרות עברית ולועזית והתרשם מיפי הנוף של סביבת כפר הולדתו. ב-1912 עבר לאודיסה להשתלם בהשכלה כללית. באמצעות אחיו הגדול ד"ר שמעון גינצבורג התקרב לחוג הסופרים העברים שבסביבת ח. נ. ביאליק והתחיל לפרסם משיריו ב"השלוח" ובכתבי-עת אחרים. מאחר שה"נומרוס קלאוזוס", שהנהיג השלטון הצארי להגבלת מספר התלמידים היהודים לפי אחוזים, חסם בפניו את הדרך להתקבל לבית-ספר כחפצו, יצא לארצות הברית והמשיך להשתלם בשפה האנגלית ובספרותה. ב-1914 חזר לאירופה ובעקב שיבוש הדרכים עם פרוץ מלחמת-העולם הראשונה נתגלגל לשוודיה ולנורבגיה ולמד את השפות והספרות שלהן במקורן. ב-1917 עבר ללונדון. נשא לאשה את חנה בת יהושע טפר. משנתחדשה הופעת "העולם" בלונדון אחרי הכרזת בלפור, בעריכתו של אברהם אדלסון, שימש כעורך המדור הספרותי בו. ב-1922 עלה ארצה ונכנס לעבוד במערכת "הארץ" בה עבד, בהפסקות קטנות עד יומו האחרון. זמן-מה ערך את החלק הספרותי של השבועון "בוסתנאי". ערך במשך זמן-מה את"דאר היום" (יחד עם ש. פרלמן), "הזמן", "חדשות אחרונות", יסד וערך את הירחון "החיים", יסד וערך את "הספריה הקטנה", שהוציאה סיפורים קצרים מקוריים ומתורגמים ממיטב הספרות העולמית, במחירים עממיים. בכל העבודות הללו הצטיין כסופר וכעורך בעל סגנון וטעם משובחים. כתב שירים ליריים, את המחזה "קנאת גבר", את הפואימות "קרית החול" ו"רגינה אשכנזי". חזיון נעורים בשם "אדומות" ועוד, וכן מאמרי ביקורת ומסות קצרות על ענינים ספרותיים. ביחוד הרבה לעבוד בתרגומים. היה היחיד שתרגם לעברית מן המקור ממיטב הספרות הסקנדינבית: "אויב העם" לאיבסן, "ויקטוריה", "עבד האהבה", ו"בעלי החלומות" ועוד לקנוט האמסון, "נילס לינה" ליעקבסן. כן הרבה לתרגם מספרות אנגלית ואמריקאית, כגון: "מורה דרך לאשה המשכלת אל הסוציאליזם והקפיטליזם" לברנרד שאו, "סטואיקון" לגלסוורתי, "המלכה ויקטוריה" לז. סטרייצ'י, "אור ליום השבת" לי. ב. פריסטלי, "מר בנטינג" לגרינווד, "האדמה הטובה" לפרל בוק, "התאוה לחיים" לא. סטון, "ארבע מעשיות" לר. קופלינג, "לוטש הזכוכית" לי. זנגווייל, "האנגלים האדומים" לאופסטפלדר, "אריאל" ו"ד'יזרעאלי" לאנדרה מורואה, "הבית והעולם" לר. טאגורי ועוד. ערך את "שירת העמל" - אנתולוגיה של השירה העברית על נושא העמל (הוצאת מ. נוימן, תש"ז). השאיר בכתב-יד מחזה לילדים בשם "המבול" ודברי שירה, פרוזה, פיוט ותרגומים. נפטר בתל-אביב, בח' בשבט תש"ז, 29 בינואר 1947 והובא לקבורה בהר הזיתים בירושלים. אחיו: ד"ר שמעון גינצבורג (סופר ומורה בארה"ב, נפטר שם י"ז טבת תש"ד), יקותיאל (פרופיסור למתימטיקה באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק). צאצאיו: אריאל, היללה.
[מקורות: קרסל, תדהר, לעקסיקאָן פון דער נייער יידישער ליטעראטור, Yiddish Leksikon]

ספריו:

• שירת העמל : אנטולוגיה / ערוכה בידי פסח גינזבורג (תל אביב : מ' ניומן, תש"ז)

• ויקטוריה : תולדות אהבה אחת / מאת קנוט האמסון (ורשה : א. י. שטיבל, תרפ"א) <מהדורה עממית יצאה לאור בשנת תש"י בהוצאת נ. טברסקי>
• מסתורין : רומאן / קנוט האמסון (תל אביב : דפוס הארץ, תרפ"ח 1928) <הדפסה חדשה יצאה לאור בהוצאת מ. ניומן בשנת תש"ז>
• סטואיקן / מאת ג'ון גלסוורתי (ירושלים : מצפה, תרפ"ט)
• האדמה הטובה : רומן / פירל ס' בוק (תל אביב : מצפה, תרצ"ג 1932)
• חיי פול גוגין / רוברט בורנט (תל אביב : מצפה, תרצ"ז 1937)
• מר באנטינג במערכה : רומן / רובאֶרט גרינווד (תל-אביב : עם עובד, תש"ד)
• ויקטוריה : תולדות אהבה אחת / קנוט המסון מנורבגית – פסח גינצבורג (ירושלים : שוקן, תשל"ח 1978) <התרגום נערך מחדש על-ידי יותם ראובני>
• מסתורין / קנוט המסון (ירושלים : הוצאת שוקן, תש"ם 1980) <עריכה מחודשת של התרגום – פנחס שדה ויותם ראובני>

על המחבר ויצירתו: