יהודה-ליב קנטור-רכס (קאנטאָר-רעכעס)  נולד בוילנה, ליטא, בה' באייר תר"ט, 27 באפריל 1849 והיה הילד השלישי של יוסף ואיטה רכס-קנטור. האב, תלמיד חכם, היה דור חמישי למשפחת חזנים ותפס משרת החזן, או החזן השני, בבית הכנסת הגדול בוילנה. האם הייתה אישה משכילה שלמדה תנ"ך ומדעים, הקנתה מידיעותיה לילדיה ופתחה בפניהם את העולם שמעבר לרחוב היהודים. קנטור למד ב"חדר", המשיך בישיבה ובלימוד עצמי בבית המדרש, הצטיין בלימודים והוסמך לרבנות בגיל 16. כנער מתגבר נחשף קנטור לזרם ההשכלה והתחבר למשכילי וילנה. בין השנים 1869 1873 למד בבתי מדרש לרבנים, התחיל בוילנה וסיים בז'יטומיר  והוסמך לרבנות מטעם השלטון. אך לא את הרבנות חיפש קנטור בכיתות הלימוד של בתי מדרש אלה, אלא את הנתיב שהכשיר אותו לעולם האקדמי. במקביל ללימודים פרסם קנטור מאמרים בעיתונות העברית בת-התקופה, וחתם עליהם לעיתים בשמו ולעיתים בשמות בדויים. בסוף 1873 הגיע קנטור לפטרבורג כדי ללמוד רפואה, המשיך משם לברלין ונרשם כסטודנט באוניברסיטת ברלין. במקביל ללימודי הרפואה ערך בפועל את עיתון "הצפירה" שיצא לאור בברלין בשנים 1874 1875, ופרסם מאמרים בביטאונים אחרים, בעברית, גרמנית ורוסית. קנטור הוסמך לרפואה בשנת 1879 וחזר לרוסיה. מסוף שנת 1879 ועד לשנת 1884 ערך קנטור את השבועון היהודי-רוסי "רוסקי-ייברי", ובמחצית השניה של שנות השמונים יסד את "היום" - היומון העברי הראשון וערך אותו במשך שנתיים ויותר. בסוף שנות השמונים ערך קנטור את היומון "המליץ" ואת השבועון "יודישעס פאָלקס-בלאט". מראשית שנות התשעים של המאה ה-19 ועד מותו בכ"ג באייר תרע"ה, 7 במאי 1915,  כיהן קנטור כרב "מטעם הממשלה", תחילה בליבאו שבקורלנד ובהמשך בוילנה ובריגה. גם בימי הרבנות שלו פרסם קנטור מאמרים רבים בשפות שבהן שלט, אך הקפיד לנקוט עמדה ברורה וחד-משמעית בענין היותה של הלשון העברית שפת הלאום. קנטור נמנה עם צוות העורכים של האנציקלופדיה היהודית בלשון הרוסית שיצאה לאור בתחילת המאה ה-20 ובנוסף פרסם מחקרים בקובץ "פרז'יטויה" (Пережитое) שהוקדש להיסטוריה חברתית של יהודי רוסיה ולתרבות שלה.
[מקורות: קרסל, ד. טל: יהודה-ליב קנטור, תשע"א 2011]
[פרק מזכרונותיו נתפרסם השלח, כרך א' (חשון-אדר ב' תרנ"ז, אוקטובר 1896-מארס 1897), עמ' 255־262]
[השתמש בפסבדונים "מ. בלשן" בהשלח  - ראה: אגרות אחד העם]
[השתמש בפסבדונים "מנחם-אב" ("מכתבים מרוסיא") בהשלח  - ראה: אגרות אחד העם]
[צילום: דוד טל:  יהודה-ליב קנטור, תשע"א 2011]

עריכה:

• היום : יופיע מדי יום ביומו (פטרגרד : דפוס ברמן, תרמ"ו-תרמ"ח, 1886־1888)
• בן-עמי : ספר עתי לתורה למדע ולספרות (פטרבורג : י. ל. קאנטאָר, 1887) <תוספת ל"היום">

על המחבר ויצירתו: