ברגע זה, בעוד מכבש-הדפוס טרוד לפלוט את הגליונות האחרונים של הקובץ "כנסת" ואני רושם את אלה הטורים – כבר היתה הרוחה.
נפרק עול הברזל מעל הצואר ושמים וארץ שמחים במפלתם של רשעים. ואולם לפני שנה ומחצה, כשהקובץ אך עלה במחשבה – עוד רדה אותנו באף מטה הזדון. סערת
חמה יצאה לעקור ערי ישראל משורש ולזרות יושביהן כמוץ-הרים אל ארבע הרוחות. אז התלקטה באודיסה – המקום היחידי שהמו"לות העברית עדיין היתה מהבהבת שם קצת – חבורה קטנה, שארית-פליטה, של סופרים עברים, שבגלל הגזרה האכזריה, גזרת-אדרינוס על הלשון העברית והיהודית, אבד להם כל מקלט ספרותי. בו בזמן הגיעתני, כדבר בעתו, גם הצעה מאת הר' הלל זלטופולסקי במוסקבה, להוציא בעריכתי ועל חשבונו קובץ ספרותי, שהכנסתו – הקרן עם הרוח – תהא משמשת יסוד והתחלה קטנה לקרן תמיכה של סופרים בימי הרעה, למרות ה"תנאים המיוחדים" של אותו הזמן, תנאים מרים ומאררים, אשר לא ישכחם איש כל ימי חייו – קבלתי עלי את עריכת הקובץ, ואחרי רוב עמל עלתה בידי לאסוף לו מעט חומר ספרותי. ב"גדולות", כמובן, לא הלכתי ו"פרוגרמות" לא קבעתי. לנגד עיני היתה מטרה אחת: להמציא לפליטת סופרינו בית-כנסת לפי-שעה מקום שישמיעו שם קול, איזה שהוא, ובלבד שיפיגו במקצת את פחד השתיקה.
המטרה הזאת, ביחד עם ה"תנאים המיוחדים" – כגון, מעוט הסופרים ופזורם, קושי המשלוח של כתבי-יד עבריים ע"י הפוסטא, חומרי הצנזורא הצבאית, תנאי-ההדפסה הקשים ועוד כיוצא בזה – צמצמו, כמובן, רצונו של העורך. כן, למשל, נזהרתי מהביא אל
הקובץ דברים מעניני השעה ושאלות הזמן. אמור אמרתי, כי בעניני אותה השעה – שלא היתה כמוה לישראל מימי אדרינוס, שחיק עצמות, ומסעי-הצלב – יפה השתיקה הגמורה מן הגמגום. עם זה דמיתי לפטור בכך את הקובץ מחבלי הצנזורא הקשים ולהחיש יציאתו.
אבל דמיתי – וטעיתי. גם אחרי שנחתם סדורו של הקובץ, נשאר כל החומר הספרותי מונח "בלי תנועה" כשנה שלמה. הצנזורא המקומית נהגה בספר עברי, ואפילו הכשר ביותר, מנהג מיוחד: היא לו הכשירה ולא פסלה, אלא עכבה. ומי יודע, עד מתי היתה מעכבת עוד, לולא – לולא באה בינתים ה"מהפכה" והפכה על פיה את כל ה"קערה".
וכך יוצא עתה הקובץ בלי שום "הכשר". הזהירות היתה, אפוא, לבטלה. אבל, בדיעבד, אין להצטער. רוב הדברים על "עניני השעה" של "אתמול" ממילא היו נפסלים בלינה, מה שאין-כן בדברי ספרות נקיה, שזמנם – כל
שעה.
אם כה ואם כה – טובה שעת לידתו של הקובץ מימי הורתו. היתה הרוחה! בסימן טוב ובמזל טוב!
העורך.
כנסת : דברי ספרות